Page 105 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה קה‬

‫ובאם חסר אפילו שחרירותא דאשייתא מתחייב‬ ‫הגזלן מתקנת השבים כפי הנפסק בשולחן ערוך‬
‫בכל מה שנהנה‪ .‬אלא שדן שם מה נקרא חסרון‪,‬‬ ‫חושן משפט בסימן שס"ג‪ ,‬והוא מדרבנן מדין הפקר‬
‫ויתכן שצריך להיות חסרון בגוף הדבר אבל אם‬
‫הנהנה הוא מחסרון הנגרם על ידי גרמא לא מיקרי‬ ‫בית דין הפקר‪.‬‬
‫חסרון ופטור‪[ .‬בענינים אלו הארכנו בספרנו מתנת‬
‫משה חלק ראשון בקונטרס הנאה ושכרה בכמה‬ ‫אך אם היה העובדה באופן שלא היה שייך‬
‫קנין גזלה‪ ,‬היינו דלא נתכוין לגזול והעתיק מן‬
‫מקומות]‪.‬‬ ‫הספר‪ ,‬ותובע בעל הספר שישלם לו מה שנהנה‪,‬‬
‫ואם לא היה חסרון זה נהנה וזה לא חסר פטור‪,‬‬

‫העולה מהדברים‬ ‫עלה ו'‬

‫לסיכום הנלמד עד כה נמצא שאין זה פשוט כלל להשתמש ביצירה של אחר‬
‫ללא רשות או תשלום על כך‪ ,‬לדעת כמה פוסקים יש בזה משום גזילה של ממש‬
‫[עלה ב' לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל]‪ ,‬ואף לדעת הסוברים שאין בזה משום גזל‬
‫[ראה שם דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל] אולם יש בזה משום איסור השגת גבול‬
‫ויורד לאומנותו של חבירו‪ .‬כמו כן יתכן שיש על השימוש בזה תביעת ממון‬

‫[ראה עלה ה'] מדין נהנה או אף מדין גזלן‪.‬‬

‫ובעיקר הנידון של זכויות היוצרים דנו בזה מורי הוראה מעוד כיוונים שונים‬
‫ואפשרויות לאסור את השימוש בזה ואף לחייב על כך תשלום‪ ,‬וכגון ראיתי‬
‫בכתב‪-‬עת "תחומין" מאמרו של הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א שהאריך‬
‫לדון בכמה ראיות מש"ס ופוסקים לגבי העתקה מחומר הנרכש אצל היוצר‪,‬‬
‫שאם המוכר מכר על דעת שלא להעתיקו הרי זה כמו ששייר לעצמו במכירה‬
‫זכויות אלו של העתקה‪ ,‬ונמצא שהקונה איננו בעלים כלל על זכות ההעתקה כי‬

‫עדיין לגבי זה נשארו זכויות אלו ברשות הבעלים‪.‬‬