Page 40 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 40
מתנת 'א נףע משה מ
שמתיר באופנים מסויימים לפרסם על גנב או מזיק בנימין ז"ל – בכניסתו לגנוב ,אבל כשהוא לאחר
את חבירו את מעשיו הרעים ,אבל שם לא מדובר הגניבה ביציאתו מחוץ לבית אין לו יותר היתר
על פגיעה גופנית רק לספר עליו לשון הרע וזו לא להורגו ,ולכן אסור לרופף את מסתור הכביסה על
פגיעה פיזית ,וא"כ אין ראיה לנידון דידן. מנת שיפול בדרכו החוצה.
ומה שמבואר במסכת דרך ארץ פ"ה אודות רבי ופה במקרה של הכריך שאין כונת הריגה הרי
יהושע שחשד באורחו שרוצה לגונבו והשכיבו ללון שאי אפשר לומר שמותר להרוג או אפילו להזיק
בעליית הגג ונטל את הסולם משם ואכן בלילה רצה לאחד שכזה .גם הרי את מה שלקח כבר לא אזכה
הגנב לגנוב ונפל ונשברה מפרקתו ,אף שהדבר נגרם לראותו ,וכל הדין המבואר בתחילת פרק המניח
ע"י רבי יהושע אבל כבר כתב מרן הגרש"ז אויערבאך בבא קמא דף כ"ז :של עביד איניש דינא לנפשיה
זצ"ל ב"מנחת שלמה" (ח"ב סי' קל"ג) שלמעשה רבי הוא רק כשמדובר שרוצה שהדבר יחזור אליו ,וגם
יהושע לא עשה כל נזק אלא שהגנב לרוב פזיזותו כשבית דין יאשרו לו לאחר מכן את ביצוע המעשה.
ולהיטותו לגנוב לא שם לב לכך שאין מתחתיו סולם
יש הרוצים להביא ראיה לפסק זה מדברי
והוא הזיק את עצמו בכך ולא רבי יהושע.1 החפץ חיים הלכות לשון הרע כלל י' הלכה י"א
מסקנת הדברים:
א .לא מצינו היתר לנקוט פעולות של תקיפה שעל ידי זה רק בעתיד
ימנע מעשה הגניבה.
ב .הלעיטהו לרשע וימות לא נאמר על צעדים התקפיים כלפי הרשע רק
על הימנעות מהצלתו.
ג .מכיון שלא נאמר היתר הריגת הבא במחתרת אלא בזמן הגניבה ולא
אח"כ ,א"כ אין את ההיתר לאחר שכבר ביצע את הגניבה.
.1הערת חתני הרב ברוך וינברג שליט"א :עדיין צריך לחלק בין המקרה של רבי יהושע למקרים הנ"ל שג"כ הוא הזיק את
עצמו.
