Page 45 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מה‬ ‫משה‬ ‫האצותה וא הנוכו‬ ‫מתנת‬

‫השאלה מה דינם של הבריונים ומה מגיע להם‪?...‬‬

‫רחשי הלב‪:‬‬

‫האם מגיע להם‪...‬‬

‫א‪ .‬עונש כרשעים? בלבד!‬
‫ב‪ .‬שכר כמצילי נפש‪ ,‬שהרי סוף סוף על ידם ניצל‪.‬‬
‫ג‪ .‬אולי לא מגיע להם עונש כרשעים וגם לא שכר כמצילי נפש?‬
‫ד‪ .‬או אולי לאידך גיסא; גם עונש כרשעים וגם שכר כמצילי נפש?‬

‫נקודות הדיון ההלכתיות‪:‬‬

‫א‪ .‬האם נפסלו לעדות על הרמת ידם?‬
‫שהרי הרימו יד ונקראים רשעים כמו שמצינו במשה רבינו שאמר לדתן ואבירם (בפרשת‬
‫שמות) "רשע למה תכה רעך" וכמאמר חז"ל (סנהדרין נח‪" ):‬כל המרים יד על חבירו‬
‫נקרא רשע"‪ ,‬ובהגהות מיימוני לרמב"ם הלכות חובל ומזיק פ"ה ה"ב פסק שאף נפסל בכך‬

‫לעדות‪.‬‬

‫ב‪ .‬אולי גם נתחייבו מלקות?‬
‫במנחת חינוך מצוה מ"ט ס"ק ד' כתב שאף שמבואר בגמרא שאם נזק ההכאה הוא יותר‬
‫משוה פרוטה מחויב בתשלומים וממילא פטור ממלקות‪ ,‬אולם אם הנזק הוא פחות משוה‬

‫פרוטה לוקה‪.‬‬

‫ג‪ .‬בהכאתם הם גרמו נזק לגופו ובגדיו‪ ,‬ולכאורה הם יהיו חייבים לשלם על כך‪.‬‬

‫ד‪ .‬אם ע"י מה שעיכבו אותו נגרם לו נזק כספי‪ ,‬כגון שאיחר לעבודתו וכדומה‪ ,‬אחד מדיני‬
‫תשלומי החובל בחבירו הוא תשלום " ֶש ֶבת" שמחוייב בתשלום על שביתתו מהעבודה‪,‬‬

‫ולכאורה גם כאן יתחייבו לשלם זאת‪.‬‬

‫לדברי ה"אור החיים" שהובאו לעיל בשריג א'‬ ‫א‪ .‬האם שייך כאן מזיק ברשות?!‬
‫שאף אם אדם עושה מעשה רע אבל אם לבסוף‬
‫יוצא מזה דבר טוב לא נקרא עבירה כלל ופטור גם‬ ‫האם מכיון שאם היינו שואלים כיום את מאיר‬
‫כלפי הניזוק‪ ,‬וא"כ כאן זה אף יכול להקרא כמו דינו‬ ‫האם הוא היה מעוניין בהכאה ובנזק בכדי שעל ידי‬
‫של "מזיק ברשות" שפטור [וכמו שיפורט בנספח‬ ‫זה ינצל‪ ,‬ודאי שיגיד שבדיעבד זה היה דבר נחוץ‪,‬‬
‫אם כן יש לדון האם מה שקרה בסוף אין זה מוריד‬
‫שבסוף הענף]‪.‬‬ ‫מהאחריות של מי שהתכוין לרע וגם עשה רע ועליו‬
‫לקבל עונשו על כל מה שעשה‪ ,‬ומה שיצא לבסוף‬
‫ברם נראה ברור שאין דינם כמזיק ברשות‪,‬‬ ‫טובה אין זה פוטר ומכשיר את הרעה שעשה‪ .‬או‬
‫והחילוק פשוט‪ ,‬מכיון שכאן הם מזיקים שלא‬ ‫שמכיון שלבסוף יצא מזה הצלה הרי זה דומה‬
‫ברשות אלא שיצא מזה אח"כ טוב‪ ,‬מה שאין כן‬