Page 49 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מט‬ ‫משה‬ ‫האצותה וא הנוכו‬ ‫מתנת‬

‫הרעה מכיון שסוף סוף המעשה היה מעשה של הצלת נפשות‪ ,‬ולא כמו בנידון נזיר ששתה‬
‫יין והתברר אח"כ שהותר נדרו מעיקרא‪ ,‬מכיון ששם הוא לא עשה מעשה מצוה בשתיית היין‬
‫אלא הנידון הוא רק האם עבר עבירה‪ ,‬ועל זה כתוב שצריך תשובה על כונתו לעבור עבירה‪,‬‬
‫מה שאין כן כאן בפועל הרי עשה מעשה מצוה חיובית של הצלת נפשות‪ ,‬וכמו בדייג בשבת‬
‫שבפועל הציל את התינוק ולכן לא יצטרך תשובה על כך‪[ .‬כמבואר בשריג א' ובשריג ב'‪ ,‬אך‬

‫עיין במה שהובא לעיל בשריג א' אות ב' בשם האור שמח שחייב מכת מרדות]‪.‬‬

‫שכר רפואתו ‪ -‬אמנם שכר כרופא הוא גם כן לא יקבל‪ ,‬כי כאן מצידו הוא עשה פעולת רצח‬
‫ולא פעולת רפואה‪ ,‬ונמצא שהוא ירד לעשות מלאכה הפוכה ממה שהתבקש‪ ,‬ועל "מלאכה"‬
‫כזו הרי לא מקבלים שכר‪[ ,‬מעולם לא שמענו שהנרצח ישלם כסף לרוצח שלו עבור מלאכת‬
‫הרציחה כשנעשתה במזיד על מנת לרצוח‪ ,]..‬ולא הגיע לו שכר מעולם עבור מלאכתו‪ ,‬ולכן‬
‫אף שמן השמים גילגלו כאן הצלה על ידו אבל שכר לא מגיע לו‪ ,‬כי אין הוא בגדר "רופא" אלא‬
‫בגדר "רוצח" שנכשל במשימת הרצח בעל כורחו ובניגוד לרצונו שנמצא שהוא זה שהציל‬

‫חיים של שונאו‪.‬‬

‫שלא נהג כרופא מומחה‪ ,‬אבל לא במקום שהתנהג‬ ‫והנה להלן [קונטרס ההנאה ושכרה] הובאה‬
‫כפושע ולא כרופא‪.‬‬ ‫הוראת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א במקרה של‬
‫רופא מומחה שהציל אדם בטעותו ע"י רשלנות‬
‫ועיין בספר "משפטי התורה" בבא קמא סימן‬ ‫רפואית‪ ,‬שמקבל שכר כרופא אך לא כרופא‬
‫כ"ד שדן לגבי שדכן שהטעה את הצדדים אלא‬ ‫מומחה [והוסיף הגר"י זילברשטיין שליט"א שצריך‬
‫שלבסוף יצאה מזה טובה לשניהם‪ ,‬והוכיח משני‬ ‫לדאוג לפיטוריו של אותו רופא]‪ .‬אולם יש לחלק‬
‫מקומות שאין לשלם שכר למהנה את חברו אם אין‬ ‫שבמקרה שלנו יתכן שגם זה לא מגיע לו‪ ,‬כי הרי‬
‫כונתו לקבל שכר על כך‪ ,‬אף שלשני יצאה מזה טובה‬ ‫לא עשה מעשה רפואי כלל‪ ,‬ואין חיוב לשלם שכרו‬
‫גדולה‪ .‬אולם יתכן דכאן שאני היות ולרופא יש דין‬ ‫כרופא רק במקרה שעשה מעשה רפואה אלא‬

‫פועל ולא רק מהנה את חבירו‪.‬‬