Page 46 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 46

‫מו מתנת 'א נףע משה‬

‫כן הוא הדין במקרה שלנו‪ ,‬אם היה הנזק שוה פרוטה‬    ‫במקרים של מזיק ברשות שעצם ההזקה נעשתה‬
‫צריכים לשלם לו ואם לא הם חייבים מלקות [כמובן‬     ‫באופן של רשות ולכן פטור כדין מזיק ברשות‪ .‬ואף‬
                                                 ‫שבמקרה שהזיק תוך כדי מרוצתו ג"כ השבירה לא‬
                       ‫רק במקרה שהיו עדים]‪.‬‬      ‫נעשתה לצורך ההצלה ממש‪ ,‬אך עצם הריצה היא‬
                                                 ‫ברשות‪ ,‬ואילו כאן המעשים שלהם בודאי לא נעשו‬
‫אלא שהיה מקום לדון לכאורה אם הם חייבים‬           ‫ברשות רק אדרבה הם עשו זאת בעבירה‪ .‬ולכן‬
‫לשלם את הנזקים שנגרמו למאיר‪ ,‬הן נזקי גופו והן‬
‫נזקי בגדיו‪ ,‬כי הרי בודאי שכיום הוא היה מעדיף‬               ‫פשוט הדבר שלא נחשב כמזיק ברשות‪.‬‬
‫את הנזקים שנגרמו לו מאשר להיות באוטובוס‬
‫הפגוע‪ ,‬ואולי זה דומה למי שאומר לחבירו קרע‬                 ‫ב‪ .‬האם הם רשעים?‬
‫בגדי והפטר שהדין הוא שפטור כמבואר בשו"ע‬
‫חו"מ סימן ש"פ סעיף א'‪ .‬ואם נאמר שהם פטורים‬       ‫נראה פשוט דכיון שמבואר בגמרא בסנהדרין‬
‫א"כ שוב יש לחייבם מלקות על ההכאה גם במקרה‬        ‫נ"ח‪ :‬שכל המרים יד על חבירו אף שלא הכהו‬
                                                 ‫נקרא רשע‪ ,‬הרי שבכונה ובעזות להרים יד על‬
                     ‫שהנזק יותר משוה פרוטה‪.‬‬      ‫חבירו להכותו נקרא רשע אף שלא הכהו‪ ,‬ונענש‬
                                                 ‫על כך ונקרא רשע‪ ,‬אם כן כל שכן כאן שאף עשו‬
‫אך ודאי יש לחלק‪ ,‬דכאן מעולם לא אמר כן ורק‬        ‫מעשה והיכו‪ ,‬ודאי דינם כרשע הפסול לעדות‪ .‬אלא‬
‫לאחר מעשה הוברר הדבר‪ ,‬ויותר מזה הרי ההצלה‬        ‫שכמובן לא נפסלים לעדות רק עפ"י עדות של‬
‫לא נעשתה עקב ההכאה רק ע"י העיכוב‪ ,‬ועיכוב זה‬
‫יכול היה להעשות גם לולא הכאה‪ ,‬כך שאין לדון‬                ‫עדים בבית‪-‬דין וכפי המבואר בשריג א'‪.‬‬

          ‫את ההכאה כנזק שנעשה ברשותו כלל‪.‬‬        ‫ואף שלעיל הוכחנו שלענין פסול עדות יתכן‬
                                                 ‫שהולכים אחר התוצאה וכאן היתה מזה לבסוף‬
 ‫ד‪ .‬האם חייבים לשלם את הנזק שנגרם‬                ‫תוצאה טובה‪ ,‬וכן אף לפי המבואר לעיל שיש‬
            ‫ע"י העיכוב?‬                          ‫האומרים שבאיסורים שבין אדם לחבירו אין לענוש‬
                                                 ‫על כוונה שאינה רצויה‪ ,‬אולם כאן שהאיסור להכות‬
‫אך מה שיש לדון הוא אם מאיר מיהר לעבודתו‬          ‫וכן השם רשע הוא על עצם המעשה‪ ,‬לא שייך לדון‬
‫וע"י העיכוב של הבריונים בהכאתם הוא היה מאחר‬      ‫מחמת התוצאה הטובה‪ ,‬אף שלאחר מכן נתגלה‬
‫לעבודתו‪ ,‬ונפסק בשו"ע חו"מ סימן ת"כ סעיף י"ז‬
‫שיש חיוב " ֶש ֶבת" כלומר השבתתו ממלאכה‪ ,‬האם‬                                ‫שהוא הגורם להצילו‪.‬‬

                       ‫מחייבים אותם בנזק זה?‬      ‫ג‪ .‬האם הם מקבלים מלקות? והאם הם‬
                                                            ‫חייבים בנזקים?‬
‫ויש מקום לומר שהם פטורים‪ ,‬ולא רק מהסיבה‬
‫שבאמת לא נגרם לו כל נזק בגללם שהרי גם אם‬         ‫במנחת חינוך מצוה מ"ט אות ד' כתב שאם נזק‬
‫היה נוסע באוטובוס לא היה מגיע לעבודה‪ ,‬אולם‬       ‫ההכאה הוא יותר משוה פרוטה מחויב בתשלומים‬
‫מכיון שהרווחת הזמן עצמה היא הגורם להצלתו‬         ‫ואינו לוקה‪ ,‬ואם הוי פחות משוה פרוטה לוקה‪ .‬ואם‬

              ‫אין לחייבם על כך‪ ,‬וצריך עיון בזה‪.‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51