Page 43 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 43
מג משה האצותה וא הנוכו מתנת
המחשבה של הדגים ,וכל זמן שלא העלה תינוק הוי שמותרת לבועל ,כי הפסוק אומר "ומעלה בו מעל",
מעשה איסור .וכן הביא השפת אמת .ובספר כפות "ומעלה מעל באשה" ,ואם מת כבר הבעל בשעת
תמרים על יומא (תוספת יום הכיפורים) דף פ"ד
הזנות אין כאן "ומעלה בו מעל".
הביא צד כזה.
והביא עוד ראיה מהגמרא במסכת שבת (נו).
ד .אדם לקח אתרוג של חבירו בלא ידיעתו שאומרת "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה",
וחבירו מחל לו קודם לקיחתו אלא שהוא לא ידע ושם הרי רק לאחר מעשה נודע שאוריה החיתי
על כך ,ולגבי אתרוג נאמר בתורה "ולקחתם לכם" היה מורד במלכות .והוא הדין במקרה זה שמותרת
– משלכם ,נשאלת השאלה האם יצא ידי המצוה? לבועל ודלא כמי שרצה לאוסרה עליו בגלל הכונה
כתב בספר לימודי ה' לימוד ר"ג שזה דומה למקרה
של הגמרא במנחות שנתכוין להעלות במצודתו בלבד.
דגים והעלה תינוק ,שלכל הדעות לא עשה חטא
ואם כן עשה בודאי מצוה ,דכיון שלא עבר כל איסור והעיר לי ת"ח אחד שליט"א :שמדוד אין ראיה,
כי שם גם לא היתה כוונת איסור כיון שהוא ידע עוד
בשעת הלקיחה ממילא גם קיים את המצוה. לפני כן שאוריה כתב גט כריתות וידע שכמלך יש
לו את האפשרות לשלוח את אוריה למקום המסוכן
ולכאורה הרי סוף סוף היתה כאן כוונה רעה
לקחת שלא ברשות חבירו שעובר בכך על איסור כדי שימות שם כמו שעשה לבסוף בפועל.
גזל ,וצריך לומר דהוא משום דלא תגנוב היא עבירה
שבין אדם לחבירו ,ובזה יש שיטות שמסתכלים על ג .בספר מעשה רוקח על הרמב"ם כותב בפרק
ב' מהלכות שבת הלכה ט"ז שאדם שרצה להעלות
התוצאה ,עיין לעיל שריג ב' עלה ב'. בשבת ברשתו מהמים דגים עם התינוק ,אין
המחשבה להצלת התינוק כשלעצמה מצילה על
