Page 48 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 48
מח מתנת 'א נףע משה
עלה ב'
"הרופא המרפא"..
ראובן היה צריך לעבור טיפול דחוף ובו לקבל
נוזלים מיוחדים לתוך גופו ,איתרע מזלו והרופא שהיה
צריך להעביר לו את הטיפול היה זה ששונאו משכבר.
בעת הניתוח "התבלבל" כביכול הרופא והכניס לו
בכוונה תחילה נוזלים לחולים במחלה אחרת ,אשר
חולה במחלה זו לא היה מחזיק מעמד יומיים עם חומר
זה בגופו.
לפתע נכנס בבהלה הרופא הבכיר ואומר כי ראובן
לא חולה במחלה שחשבו שחלה בה אלא במחלה
אחרת המצריכה טיפול שונה .למרבה ההפתעה הטיפול
במחלה ההיא תואם להפליא לתרופה שקיבל ,ואדרבה
אם היה מקבל את התרופה שנרשמה בעבורו היה נפטר
ל"ע .נמצא שהרופא הציל את השונא .מה דין הרופא?
השאלה:
האם הפעולה שעשה תחשב לו לעבירה ,או -למצות הצלת נפשות?
עבירה -מפני שרצה לרצוח אותו.
מצות הצלת נפשות -למעשה בפועל הוא עשה מעשה של הצלת נפשות .אמנם ודאי
שהוא לא צדיק ,אך יתכן שיש מקום לדמותו למתכוין להעלות דגים בשבת והעלה עמם
תינוק שהוא פטור ולא חילל שבת ,וגם לא הוזכר שיצטרך לעשות תשובה על מחשבתו
