Page 126 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 126

‫משה‬                                              ‫'ג נףע‬  ‫מתנת‬  ‫קכו‬

‫לו בעד השימוש באשראי שלו‪ .‬וזה דומה שהקונה‬                                     ‫עלה ה'‬
‫קנה מבעל הכרטיס אשראי‪ ,‬כי לא אותם המעות‬
‫שנתן ינתנו לחברה ולא אותם המעות שינתנו‬                                      ‫ולכן להלכה‪:‬‬

                           ‫לחברה ינתנו לחנות‪.‬‬            ‫השולחן ערוך בחושן משפט סימן קפ"ג סעיף‬
                                                         ‫ח' פסק כהמהר"ם שהכסף יוחזר לראובן ושמעון‬
‫ולכן יתכן שבמקרה זה גם הרא"ש יודה ששייך‬                  ‫אינו יכול לעכבו אצלו‪ .‬ואם כן לכאורה גם במקרה‬
‫לשמעון ולא לראובן‪ ,‬וגם יתכן שיחלקו ביניהם‬                ‫שלנו‪ ,‬מאחר וצידדנו להשוות את ההלכה לכאן‪,‬‬
‫כדין שנים שעשו ריוח [עיין לעיל ענף ב' בקונטרס‬            ‫הכסף שייך לרוכש הנעלים ולא לבעל כרטיס‬
‫ההנאה]‪ .‬או מכיון שהאחריות כולה נופלת במקרה‬
‫זה על כתפיו של בעל הכרטיס והריוח שנוצר הוא‬                                                   ‫האשראי‪.‬‬
‫מתנה לא מתוכננת‪ ,‬על כן כל הריוח יהיה של בעל‬
                                                         ‫אולם עדיין נשאר לדון כמו שהערנו לעיל‪ ,‬האם‬
                                     ‫הכרטיס‪.‬‬             ‫גם פה בעל הכרטיס נחשב כמו במקרה של הגוי‬
                                                         ‫ששמעון הוא רק השליח ולכן הכסף חוזר לראובן‬
‫וגם אם נאמר שהחילוקים הללו אינם נכונים‪,‬‬                  ‫המשלח‪ ,‬כי יתכן שמכיון שהרי לא גובים את אותם‬
‫ומקרה זה דומה למקרה של המהר"ם‪ ,‬עדיין יש‬                  ‫המעות ששילם‪ ,‬היות ואלו רק מעות בתיאוריה‪,‬‬
‫מקום לומר שראובן צריך לחלוק עם שמעון‪ .‬לפי‬                ‫דהיינו התחייבות שהבנק ישלם מעות אחרות‪ ,‬ואם‬
‫הכלל של הרי"ף המובא לעיל [ענף ב' שריג ה']‬                ‫הבנק של בעל הכרטיס לא היה משלם לבעל החנות‬
‫שכל ממון שהשתמשתי בו כדי לעשות רווחים ‪-‬‬                  ‫הוא כבר לא היה קשור לזה‪ ,‬וזו סיבה שבעל הכרטיס‬
‫עלי לחלוק עם בעליו ברווחים‪ ,‬אם כן גם כאן יתכן‬            ‫יוצא מהעיסקא בשלב זה‪ ,‬וכן אם הבנק נופל חברת‬
‫שזה נקרא שימוש בממון של בעל הכרטיס‪ ,‬כי על‬                ‫האשראי לא תבא בתביעה לבעל הכרטיס‪ ,‬כך שיש‬
‫אף שבסופו של דבר לא נלקח ממנו ממון‪ ,‬אולם‬                 ‫פה גורמים נוספים להוצאה לפועל של כל מכלול‬
‫עצם העברת הכרטיס שלו נחשב אולי ל"שימוש"‬                  ‫העיסקא‪ .‬ואם כן אין זה ממש שליחות רק עיסקאות‬
                                                         ‫שונות‪ ,‬עיסקה א' – בין בעל הכרטיס לבעל החנות‬
      ‫בממונו וצריכים לחלוק ברווחים‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬          ‫בה מקבל בעל הכרטיס נעלים תמורת עיסקה‬
                                                         ‫ב'‪ ,‬עיסקה ב' – בין בעל החנות לחברת האשראי‪,‬‬
‫עוד העיר מר ילוש מעכו‪ :‬הרי במקרה שהכסף‬                   ‫עיסקה ג' – בין חברת האשראי לבנק שיתן לו‬
‫על ה"תשלום" בכרטיס אשראי לא שולם מיד‪ ,‬רק‬
‫לאחר שכבר התברר שבעצם לא היתה כאן גבייה‬                                    ‫תמורה לתמורה לנעלים שנתן‪.‬‬
‫של חברת האשראי‪ ,‬וכי גם במקרה כזה נאמר‬
‫שראובן יצטרך לשלם לשמעון על ה'תשלום' שלא‬                 ‫וכהגדרתו של דוד דורון קידר נרו יאיר‪ :‬במקרה‬
‫היה? הרי במקרה כזה פשוט לכאורה ששמעון לא‬                 ‫של המהר"ם זוהי עסקה אחת‪ .‬אותו כסף שהיה צריך‬
‫יכול לתבוע את ראובן שישלם לו על מה ש'גיהץ'‬               ‫להינתן לגוי חוזר בחזרה למשלח‪ .‬אולם במקרה של‬
‫כרטיס ללא כל משמעות ממונית‪ ,‬אם כן מה ההבדל‬               ‫הישראכרט יש פה שתי עסקאות נפרדות א‪ .‬עסקה‬
‫אם הכסף שולם מיד לאחר הקניה רק שעדיין לא‬                 ‫אחת שבין המוכר לקונה‪ ,‬ובין חברת ישראכרט‪,‬‬
‫הוברר שהתשלום לא בוצע‪ ,‬הרי סוף סוף התברר‬                 ‫שעל זה אחראי בעל הכרטיס אשראי‪ .‬ב‪ .‬ועסקה‬
‫אח"כ שהיתה כאן "עיסקת–דמה"‪ ,‬ולמה שלא‬                     ‫נפרדת שבין הקונה לבין בעל הכרטיס בכך ששילם‬

        ‫יצטרך להחזיר את הכסף ששולם בטעות‪.‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131