Page 121 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 121

‫קכא‬  ‫משה‬  ‫המציאהו האבידה‬                         ‫מתנת‬

                                                       ‫עלה ב'‬

        ‫ריתחא דאורייתא ‪-‬‬
     ‫משולחנם של הראשונים‬

‫ב‪ .‬טענה נוספת להשאיר את הכסף אצל שמעון‬           ‫ועתה נשוב אל המקרה שדנו הראשונים על‬
‫– מכיון ששמעון יכול לומר 'אני לא בטוח שהגוי לא‬   ‫הכסף שניתן בהקפה והגוי לא חזר לקבלו‪ ,‬למי שייך‬
‫יחזור' ולכן אני רוצה לעכבם לעצמי‪ ,‬שמא יבוא הגוי‬
‫לאחר זמן כשיזכור ויבא ויתבעם ואיפה אמצא את‬                                              ‫הכסף?‬
‫ראובן בזמן ההוא‪ ,‬ומה יהיה מצבו של ראובן אולי‬
                                                            ‫ההוכחה של רבינו מאיר‪:‬‬
               ‫לא יהיה לו מה לשלם באותו זמן‪.‬‬
                                                 ‫רבינו מאיר מוכיח מהמקרה של רב ספרא ‪ -‬כמו‬
‫והדחיה – הרי גם עכשיו שמעון האמין לראובן‬         ‫שרב ספרא שלח את החמור לאריה‪ ,‬כך זה ממש‬
‫שישלם לו על הרכישה מהגוי‪ ,‬ואף נעשה ערב אצל‬       ‫גם פה ‪ -‬ראובן שלח את הכסף לגוי‪ .‬וכמו אצל רב‬
‫הגוי עבורו‪ ,‬אם כן אינו יכול לטעון עכשיו פתאום‬    ‫ספרא כשהאריה לא אכל את החמור החמור נשאר‬
                                                 ‫שייך לרב ספרא‪ ,‬כך גם פה כשהגוי לא לקח את‬
                          ‫שאינו מאמינו על כך‪.‬‬    ‫הכסף‪ ,‬נשאר הכסף של השולח דהיינו ראובן‪ .‬ואם‬
                                                 ‫כן כיצד יעשה שמעון סחורה במעותיו של ראובן‪.‬‬
‫ג‪ .‬טענה נוספת להשאיר את הכסף אצל שמעון‬
‫– שמעון גם יכול לטעון אני רוצה לקדש שם‬              ‫אלא יחזרו מעותיו לראובן הבעלים הראשונים‪.‬‬
‫שמים‪ ,‬לחזר אחר הגוי ולמוצאו כדי להחזיר לו‪ ,‬כמו‬
‫המעשה של שמעון בן שטח [שקנה מהגוי חמור‬           ‫הראיות והטענות שמביא רבינו מאיר כנגד זה‬
‫והיתה שם מרגלית שהיתה תלויה בצווארו של‬                                                ‫ודחיותיו‪:‬‬
‫החמור והחזיר אותה לגוי‪ ,‬משום שעל פי דין את זה‬
‫לא קנה‪ ,‬המשך הסיפור – כשהחזיר את המרגלית‬         ‫א‪ .‬הראיה ששייך לכאורה לשמעון ‪ -‬כיון שראובן‬
‫אמר הגוי‪ :‬ברוך אלוקי שמעון בן שטח] (ירושלמי‬      ‫אמר לשמעון 'תן' את המעות לגוי‪ ,‬אנו יודעים כי‬
                                                 ‫ההלכה היא בכל מקום שאדם אומר לחברו 'תן'‬
                          ‫בבא מציעא פרק ב')‪.‬‬     ‫פירושו וכוונתו הינו‪ :‬שהוא אומר תזכה כבר לשני‪,‬‬
                                                 ‫והיינו שהוא מפקיע את בעלותו‪ ,‬ואם כן יצאו‬
‫והדחיה – אדם יכול בשלו לקדש שם שמים‬              ‫המעות מבעלותו ומרשותו של ראובן‪ ,‬והם שייכות‬
‫אבל לא בכסף של אחרים‪ ,‬ואם זה עתה שייך‬            ‫כבר לגוי‪ ,‬ואם שכחן הגוי כרגע והלך ואין אפשרות‬

                            ‫לראובן שיחזיר לו‪.‬‬      ‫למצוא אותו‪ ,‬זכה שמעון במה שבידו מן ההפקר‪.‬‬

‫רבינו אפרים ב"ר יצחק דוחה את ראיית‬               ‫והדחיה – כיון שבגמרא מבואר שזכיה הוי‬
‫רבינו מאיר מהמעשה עם רב ספרא ומביא שתי‬           ‫מטעם שליחות‪ ,‬וכל שאין שליחות לגוי הגוי לא זכה‬

               ‫ראיות להוכיח ששייך לשמעון‪:‬‬                                                 ‫בזה‪.‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126