Page 124 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 124

‫משה‬                                              ‫'ג נףע‬  ‫מתנת‬  ‫קכד‬

‫הפקירה הרי כל הקודם זכה‪( .‬מפי הגאון ר' חיים‬              ‫הפסח‪ ,‬ודאי שיהיה אסור בהנאה‪ .‬אם כן זה ודאי‬
‫גדליה צימבליסט שליט"א ואמר שכן הסכים עמו‬                 ‫נקרא בבעלות של יהודי‪ ,‬ואם כן יחול הדין של‬
                                                         ‫שליחות‪ 1,‬ויהיה הדין של 'תן כזכי'‪ ,‬ורק אם החברה‬
                 ‫הגאון רבי יחיאל וילנסקי זצ"ל)‪.‬‬

                                            ‫עלה ד'‬

‫ההשוואה לנידון הראשונים‬

‫ישראכרט‪ ,‬הרי שוב לא איכפת לו מה החברה‬                    ‫נכנס יחד לעומק הסוגיא וננסה ללבן‬
‫תעשה עם זה‪ ,‬וכיון שראינו שיש פה דין בעלות‬                ‫את ההשלכות והצדדים למקרה שלנו (של‬
‫אם כן כבר זכתה החברה בכסף‪ ,‬ואחר כך כשאמרו‬
‫שאין להם אפשרות לגבות את הכסף מהכרטיס‪,‬‬                                          ‫כרטיס האשראי)‪.‬‬
‫הפקירה החברה את הכסף‪ .‬ואם כן זכה בה בעל‬
                                                         ‫האם דחייתו הראשונה של רבינו מאיר‬
                        ‫הכרטיס שאצלו הכסף‪.‬‬                                               ‫שייכת כאן?‬

‫אבל יש לחלק‪ :‬האמת שמבואר להלכה (עיין‬                     ‫הנה המהר"ם כתב על ראייתו של רבינו אפרים‬
‫ברא"ש מסכת בבא בתרא פרק ח' סימן נ"א) שכל‬                 ‫‪" -‬וראייתו מהא דכריתות לא נהירא לי‪ ,‬דשאני‬
‫הדין האמור בגמרא בכריתות שאם הזוכה אומר‬                  ‫התם שכבר קבלה וזכה בה מקבל המתנה‪ ,‬ולהכי אי‬
‫אי אפשי בה אומרים 'תן כזכי' ולכן כל הקודם זכה‪,‬‬           ‫אמר אי אפשי בה אפקרה‪ ,‬ויכול להפקירה הואיל‬
‫זהו רק במקרה שבתחילה הסכים לקבל את המתנה‬                 ‫וכבר זכה בה ונתקיימה המתנה שעה אחת‪ ,‬הרי‬
‫ונמצא שזכה בה ולכן מועיל מה שאומר אי אפשי בה‬             ‫נעשית מחשבתו של נותן‪ ,‬כי לא חשש רק שיקבלה‬
‫שתהיה כהפקר‪ ,‬מה שאין כן במקרה שמעיקרא אמר‬                ‫הימנו‪ ,‬והרי קבלה לשם מתנה‪ ,‬ותו לא איכפת לנותן‬
‫המקבל 'אי אפשי בה' הרי גילה דעתו שאינו חפץ בה‬            ‫אי מפקר ליה [המקבל] אי לא‪ ,‬אבל הכא לא זכה‬

     ‫ולא זכה בה כלל והרי היא עדיין ברשות הנותן‪.‬‬                  ‫בהן העכו"ם מעולם וא"כ הדרי למרייהו"‪.‬‬

‫מעתה יש לנו לדון מה מצב הכסף כאשר ניתנה‬                  ‫ההשוואה‪ :‬במקרה שלפנינו בכרטיס האשראי‪,‬‬
‫הוראה לשלם לחברת ישרכארט‪ ,‬כי אף שלכאורה‬                  ‫מאחר ששילם בעל הכרטיס עבור שמעון לחברת‬

‫*	 א"ה‪ ,‬אינני יודע אם הגאונים הנ"ל דברו רק על חמץ בפסח או גם על שליחות‪ ,‬אולם לכאורה אין הכרח ממה שהבעלים‬
‫עוברים על בל יראה שגם יש לגוף זה שליחות‪ ,‬כי סו"ס אין כאן גברא מסויים‪ ,‬והדברים צריכים עדיין הסבר מה גדר‬

                                                                                               ‫הבעלים בחברה כזו‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬כיום בפרט יש מושג של "הרמת מסך" דהיינו שיוצאים לחייב גם מי שאינו מופיע כחייב כיון שיש לו "מניות‬
‫שליטה" בחברה מה שנותן לו בפועל דין של בעלים‪ ,‬אמנם בהגבלה אבל בעלים‪ ,‬ולגבי איסור של חמץ בפסח חייבים גם‬

                                     ‫בעלים מוגבלים דלא גרע מחמץ שרק נמצא באחריותו ושעובר עליו ב"בל ימצא"‪.‬‬

                                                                   ‫א"ה‪ ,‬אבל עדיין אין ראיה מחמץ לשליחות‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129