Page 120 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 120

‫קכ מתנת 'ג נףע משה‬

‫והגמרא מביאה לכך ראיה מהמקרה של רב‬             ‫תוך כדי החילוץ נסחפה מכוניתו של‬
‫ספרא‪ .‬רב ספרא הלך בשיירא במדבר שהיתה‬           ‫בעל הפורד אסקורט‪ ,‬האם בעל המרצדס‬
‫מוגנת ע"י "חברת שמירה" לשמירה מהחיות‬           ‫חייב במחיר ההפסד של הפורד אסקורט?‬
‫שבמדבר שליוו אותם בדרכם‪( ,‬בשמירה מיוחדת‬
‫ומקורית אף מאוד‪ - )..‬במקרה של רב ספרא הליווי‬   ‫ובכן – במשנה במסכת בבא קמא דף קט"ו‪:‬‬
‫התקיים על ידי אריה‪ !...‬כן‪ ,‬אריה שקיבל כל ערב‬   ‫מדובר על מקרה דומה‪ :‬שטף נחל חמורו וחמור‬
‫שכר בעבור שמירה בדמות של חמור‪ ,‬כל ערב אחד‬      ‫חבירו‪[ ,‬החמור] שלו יפה [‪-‬שוה] מנה‪ ,‬ושל חבירו‬
‫מבני החבורה שולח את חמורו לאריה והוא אכן‪...‬‬    ‫מאתים‪ ,‬והניח זה [‪-‬בעל המאה] את שלו והציל את‬
                                               ‫של חבירו [‪-‬בעל המאתים] אין לו אלא שכרו [רק‬
                                        ‫אכל!‪.‬‬  ‫שכר טרחה ללא פיצוי דמי חמורו שאבד]‪ .‬ואם‬
                                               ‫אמר לו [בעל המאה] אני אציל את שלך ואתה נותן‬
‫וכשהגיע זמנו של רב ספרא [שעליו נאמר‬            ‫לי את שלי [מחיר חמורי] חייב ליתן לו‪ .‬עד כאן‬
‫"ודובר אמת בלבבו" זה רב ספרא (מכות כד‪ ).‬וכפי‬
‫המסופר עליו (בשאלתות דרב אחאי שאילתא ל"ו)‬                                            ‫המשנה‪.‬‬
‫פעם היה רב ספרא באמצע קריאת שמע כשבא‬
‫אחד לקנות ממנו חפץ‪ ,‬והוא לא נקב מחיר כיון‬      ‫אם כן כך הוא הדין‪ ,‬שמכיון שבעל הפורד‬
‫שהיה באמצע קריאת שמע‪ ,‬אבל הקונה נקב מחיר‬       ‫אסקורט לא היתנה את החילוץ של המרצדס בכך‬
‫ורב ספרא לא הגיב‪ ,‬חשב הקונה שאינו מרוצה‬        ‫שיקבל את מחיר מכוניתו‪ ,‬הוא מקבל רק את שכר‬
‫מהמחיר‪ ,‬והעלה עוד את מחירו‪ ,‬עד שרב ספרא‬        ‫טירחתו ולא את הפסדו‪ .‬אולם אם הוא היתנה את‬
‫גמר את קריאת שמע‪ .‬כשגמר רב ספרא לקרות את‬       ‫החילוץ גם בתשלום הפורד אסקורט‪ ,‬חייב לשלם‬
‫שמע אמר לקונה שיתן את המחיר הראשון שנקב‬        ‫בעל המרצדס את מחיר הפורד אסקורט‪ ,‬בנוסף‬
‫כיון שעל מחיר זה הסכים בלבו‪ .‬הגמרא במקום‬       ‫למחיר החילוץ‪ ,‬סך הכל אלפים וחמש מאות‬
‫אומרת שעליו נאמר הפסוק "דובר אמת בלבבו"‬
‫שזה שלימות של אדם‪ ,‬משום שמי יודע מה המחיר‬                                     ‫שקלים חדשים‪.‬‬
‫שהוא קבע בלבו חוץ ממנו? רק הוא‪ ,‬אבל הוא‬
‫"דובר אמת בלבבו"]‪ .‬באותו ערב שלח רב ספרא‬       ‫דנה הגמרא בדף קט"ז עמוד א'‪ :‬מה קורה אם‬
‫את חמורו‪[ ,‬וכמובן‪ ]..‬שהאריה לא אכל אותו [על‬    ‫אחרי שהתנה בעל הפורד אסקורט שיקבל את‬
‫כסף כשר לא יכול לשלוט שום דבר‪ ,‬אף לא אריה]‬     ‫מחירה‪ ,‬עלתה לפתע הפורד אסקורט מהסחף‬
‫ומובא בגמרא שרב ספרא ראה שהאריה לא אוכל‬        ‫מאליה‪ ,‬האם גם במקרה כזה על בעל המרצדס‬
                                               ‫לשלם גם את שכר החילוץ וגם את מחיר הפורד‬
                 ‫את החמור אז הוא קדם וזכה בו‪.‬‬  ‫אסקורט כפי שהתנה‪ ,‬או שיכול לומר בעל המרצדס‬
                                               ‫אני הרי התכוונתי לשלם לך רק אם תפסיד‪ ,‬עכשיו‬
‫אמנם מצד הדין לא היה צריך לעשות מעשה‬           ‫שלא הפסדת את הרכב שלך אינני מחויב לך? ועל‬
           ‫של זכייה‪ ,‬רק לרווחא דמילתא עבד כן‪.‬‬  ‫זה אומרת הגמרא שהדין הוא שחייב לשלם כפי מה‬
                                               ‫שהתנה‪ ,‬ומה שעלתה המכונית וניצלה מהסחף זה‬
‫ואם כן גם במקרה שלנו בעל הפורד איסקירט‬         ‫משום שמהשמים ריחמו על בעל המכונית פורד‬
                  ‫הרויח את מכוניתו מן השמים‪.‬‬
                                                    ‫אסקורט שירוויח גם את מחיר המכונית שלו‪.‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125