Page 115 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 115
וטק משה המציאהו האבידה מתנת
מונולוג:
שבעה חלקים באבידה:
בחיי היום יום נתקל כל אחד מאיתנו בדבר שאבד לו ,יקר ערך
יותר ויקר ערך פחות ,וכן במציאת אבידה של אחרים .לעולם לא
עצרנו בסיטואציה של האבידה והלכותיה לחשוב עד כמה היא
מורכבת! לפני שנכנס לעומקה של הלכה ,מן הראוי שנשב ונלבן
את שבעת החלקים המרכיבים את המילה אבידה ואת ההגדרה
ההלכתית של כל חלק ממנה.
החלק הראשון -הניתוק מהאובד.
הניתוק של החפץ מרשותו ושליטתו של בעל החפץ בעצם אותם הרגעים בהם החפץ
מקבל שם אבידה .המצב בו נמצא החפץ בלא רשות ושליטה של מישהו מסוים -מחד גיסא,
ומאידך -עדיין לא הופקעה בעלותו של בעל החפץ( .להגדרה ההלכתית עיין שריג ג').
החלק השני -שימת לב המוצא.
בחיידר לימד אותנו ה'רבי'" :לא תגנוב -אל תמצא!" ,..אבל לאמיתו של דבר אדם שמוצא
מציאה זוכה במצווה יקרה של "השב תשיבם" [שאליה תיכף נגיע] ,מיד כשהמוצא רואה את
החפץ -אסור לו להתעלם ממנו והוא חייב להגיע אליו [עד מרחק של 160מטר שזהו השיעור
המבואר בראשונים בסוף פרק אלו מציאות על פי הגמרא שם] ולהרימו בכדי להשיבו.
במצב זה לכאורה אין כאן דיני ממונות אלא דיני איסור -מכיוון שעדיין לא הגיע הממון
לידו ,ועל התעלמותו מהחפץ הוא עובר בלאו של "לא תוכל להתעלם" .ובמצב של ספק בזה
הולכים לחומרא ככל ספק של איסור[ .ויש בזה חילוק בין שיטת הרא"ש והרמב"ם ,וראה
להלן] .יש אופנים שהלאו הזה קיים גם לאחר שכבר הרים את האבידה ,כגון אם מתכוין
לגוזלה קודם שהבעלים התיאשו (שיטת הרמב"ן והרשב"א בבא מציעא דף ל' ,).או לשיטת
בעל המאור והמאירי (בדף כ"ו ):אם לאחר יאוש מתכוין לגוזלה.
