Page 122 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 122
משה 'ג נףע מתנת קכב
למבוטלת ועל ידי כך השור יוצא מההסגר שהיה הדחיה לראיה מהמעשה דרב ספרא -רבינו
בו בבית דין לאחר שנגמר דינו לסוקלו .ממשיכה אפרים טען שאין להביא ראיה מרב ספרא ,משום
הגמרא ואומרת :אמר ר' יוחנן כל המחזיק בו זכה שאצל רב ספרא כל מה שקרה היה בדרך נס כמו
בו ,וכמו שמבואר בגמרא שם דמההיא שעתא שדנו שאמרו בגמרא שמשמיא רחימו עליה ,כלומר
את השור לסקילה אפקרה [ -מכיון שהבעלים כבר הואיל ונעשה לו נס מה שלא נעשה לכל אדם ,על
היה בטוח שיסקלו את השור לכן מבחינתו הוא דעת כן נעשה לו הנס כדי שיזכה בו רב ספרא ולא
הפקיר אותו] .וכך גם בנידון שלנו ,בשעה שיצא אחר [וכן במקרה של המציל משטף הנהר אם עלה
הכסף מתחת ידו של ראובן כדי לשלם לגוי הסיח לו חמורו מהמים] ,מה שאין כן בשכחת הגוי לא
דעתו מהכסף ,ולכן שמעון זוכה מההפקר. שייך לומר כן.
ואלו הדחיות של רבינו מאיר לראיותיו של ורבינו אפרים מביא גם מספר ראיות להוכיח
רבינו אפרים: שהכסף הנמצא בידי שמעון ישאר בידו:
א .את הראיה הראשונה דוחה רבינו מאיר א - .בגמרא במסכת כריתות בדף כ"ד .הנותן
שבגמרא בכריתות מדובר שהזמן בו המקבל אמר מתנה לחברו ואמר הלה 'אי אפשר בה' ,כל הקודם
אי אפשי בה היה לאחר שכבר הגיעה המתנה לידו, בה זכה בה ,ולא מצי אמר הנותן על דעת כן נתתי
ולכן כשהוא אומר אי אפשי בה זה כבר בבעלותו, שיקבל המקבל ואם לא שיחזירו לי[ .מקרה דומה
וכיון שהוא אומר אי אפשי בה הוא מפקיר עכשיו היה בעת שמר עזר ויצמן כיהן כנשיא המדינה
את אותה מתנה ,או על כל פנים נותן אפשרות למי ואדון סרוסי ידידו העביר לו סכום כסף גדול ,וידע
שרוצה לזכות בה שיזכה בה ,לכן כל הקודם זכה. מר ויצמן שיצטרך להתפטר מהנשיאות אם יוודע
מה שאין כן כאן כשראובן שלח את הכסף לגוי שקיבל כסף מאדון סרוסי (כמו שאכן היה לבסוף
-הגוי עדיין לא קבל את הכסף ואין זה הפקר רק כשהתגלה הדבר) ,לכן ראשית כל החזיר מר ויצמן
את הכסף לשליח ,שבמקרה זה שמו עורך-דין
נשאר בבעלותו של הנותן (ראובן). ברנדס ,ולפי המבואר בגמרא במצב הנוכחי הוא
יכול לזכות בכסף] .והוא הדין כאן ,מה שלא מצא
ב .ואת הראיה השניה הוא דוחה שבשור הנסקל את הגוי הרי זה כמו שהגוי אמר אי אפשי בה וכל
מיד כשנגמר דינו ליסקל הוא נאסר בהנאה ,וממילא הקודם זכה – ובמקרה זה שמעון קדם וזכה בכסף.
בעליו מסיח דעתו ממנו כי זה לא מצוי שהעדים
יוזמו ,מה שאין כן במקרה שלנו ראובן עשאו ב .ראיה נוספת -הגמרא בכריתות שם דנה לגבי
לשמעון רק שליח לשלם לגוי ,אבל הוא לא הסיח שור הנסקל [ -שהגיעו שני עדים והעידו שהשור הזה
דעתו מהכסף כלל ,ואילו היה מבקש משמעון חזרה הרג אדם ,שהדין הוא שהורגים את השור] שהוזמו
את הכסף כדי להשתמש בו בינתים עד שהגוי עדיו [ -שהגיעו עדים אחרים והעידו שהעדים הללו
יבוא – ודאי ששמעון היה מחוייב להחזיר לו ,לכן היו איתם במקום אחר באותו זמן שהם העידו שראו
כששמעון לא העביר את הכסף לגוי עליו להשיב אז בתל אביב שהשור נגח] ,מה שהופך את העדות
לראובן.
