Page 131 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫אלק‬ ‫משה‬ ‫המציאהו האבידה‬ ‫מתנת‬

‫עלה ב'‬

‫למי שייך הארנק‬

‫יעקב עבד במסעדה כמלצר‪ .‬באחד הימים הוא‬
‫מצא על כיסא נמוך ארנק‪ ,‬כשפתחו גילה שהוא מכיל‬
‫עשרים אלף דולר‪ ,‬הוא הלך לרב‪-‬המלצרים כדי שישים‬
‫את הארנק במקום המיועד לאבידות‪ ,‬ואם תהייה‬
‫דרישה לקבל את הארנק יחזיר למאבד‪ .‬עבר תקופה‬

‫ארוכה מאד ואף אחד לא הגיע לדרוש את הארנק‪.‬‬

‫השאלה כעת למי שייך הארנק; לרב‪-‬המלצרים או‬
‫למלצר המוצא?‬

‫שלישי‪ ,‬הוא יהיה זה שזוכה בארנק והכסף‪.‬‬ ‫למעשה המלצר לא זכה בכסף מכיון שהגביה‬
‫את האבידה שהיה בה סימן [‪-‬סכום כסף בתוך‬
‫אבל אם מדובר במקום שרובו יהודים‪ ,‬הרי‬ ‫ארנק] על מנת להשיבה‪ ,‬ואם כן נמצא שבהגבהתו‬
‫שאף שעבר זמן רב מאוד ואף אחד לא דרש את‬ ‫לא זכה באבידה‪ .‬וכמו שראינו לעיל עלה א' אות ב'‬
‫הארנק‪ ,‬מכל מקום המוצא נחשב שומר על האבידה‬ ‫מהמשנה בבבא מציעא שאדם שמגביה חפץ שלא‬
‫ואין זה הפקר ואף דיני יאוש לא חלים על זה‪ ,‬ויהיה‬
‫מונח אצלו עד שיבוא בעל האבידה לדרוש את‬ ‫על מנת לזכות בו איננו זוכה בו‪.‬‬
‫אבידתו או עד שיבוא אליהו הנביא ויגלה מי הוא‬
‫כמו כן רב‪-‬המלצרים גם הוא לא הגביה את‬
‫בעל האבידה‪.‬‬ ‫הארנק על מנת לקחתו לעצמו אלא על מנת‬
‫להשיבו‪ ,‬לפיכך בינתיים שניהם לא זכו בחפץ‪[ .‬גם‬
‫מה שיש לדון לפי זה; מי נחשב השומר‬ ‫בעל המקום לא יכול לזכות בארנק מדין קנין חצר‪,‬‬
‫על האבידה‪ ,‬האם המלצר שהגביה תחילה את‬ ‫מכיון שזו חצר שאינה משתמרת שמבואר בגמרא‬
‫האבידה‪ ,‬או רב‪-‬המלצרים שלקח את האבידה‬ ‫בבא מציעא דף ק"ב עמוד א' ועוד מקומות שהחצר‬
‫להניחה במקום המיועד לאבידות? ומסתבר‬ ‫אינה זוכה בכהאי גוונא]‪ .‬ואם יתברר באיזה דרך‬
‫שהמוצא הראשון הוא המחוייב בשמירת האבידה‪,‬‬ ‫שהיא שהארנק נפל מגוי‪ ,‬או שבכלל מדובר במקום‬
‫ואולי בעל‪-‬המקום [אם זה רב‪-‬המלצרים או אחר]‬ ‫שרובו נכרים – שאין על זה חיוב השבת אבידה‪,‬‬
‫שהדבר נמצא בחצירו‪ ,‬וצריך עיון‪ .‬ועיין עוד להלן‬ ‫הראשון שיעשה בזה קנין‪ ,‬ואפילו אם יהיה זה אדם‬

‫שריג י"א עלה ב'‪.‬‬