Page 175 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 175

‫מתנת גורלה משה קעה‬

‫הדיונים ועל פיהם הוא מכריע‪ ,‬ובזה אין דומה לו‪ ,‬אבל מר ז'וני החוזה בכוכבים איננו‬
‫בוחן את הנתונים אלא הוא נותן תחזית על המעותד להתרחש כפי הבנתו בחכמת‬
‫הכוכבים‪ ,‬והוא שופט את הדברים מזווית שונה לחלוטין‪ ,‬ולכן מזה שהיועצים קיבלו‬
‫את דעתו של ז'וני אין כל ראיה על כך שהינו חכם יותר מר' שמעון‪ ,‬כי הרי ז'וני רואה‬

            ‫את הדברים מזווית אחת‪ ,‬ואילו ר' שמעון רואה את הדברים מזווית שונה‪.‬‬

‫הוי אומר שישנם שני דרכים כיצד לקבל הכרעות או לבחון היטב את הנתונים‬
‫הנמצאים על שולחן הדיונים ובהתאם לזאת להכריע בחכמה ובתבונה כיצד היא‬

   ‫ההנהגה הראויה‪ ,‬או לצפות על העתידות ובהתאם לזה לקבוע את הראוי לעשות‪.‬‬

‫בכלל איסור ניחוש‪ ,‬ועליו כתבו התוספות בשבת‬                         ‫כוחו של הגורל‬
‫(דף קנ"ו עמוד ב' ד"ה כלדאי) בשם הספרי שיש בו משום‬
‫איסור נחש‪ ,‬וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן‬         ‫עתה נשאל האם כשמטילים גורל ההכרעה‬
                                                       ‫היא מסוג ההכרעה של היועץ היהודי שקיבל את‬
                                   ‫קע"ט סעיף א')‪.‬‬      ‫ההכרעה על פי הנתונים המונחים בהווה על שולחן‬
                                                       ‫הדיונים‪ ,‬או שהגורל הינו מסוג ההכרעה של החוזה‬
‫אבל גורל שהינו כתחליף ליועץ היהודי ואין בו שום‬         ‫בכוכבים שצופה בכוכבים את העתיד ועל פי זה הוא‬
‫ניסיון לחקר העתיד‪ ,‬אלא שאנו מצפים שבאמצעות‬
‫הגורל יכוונו משמים את צעדינו לנהוג בדרך הנכונה‬                                     ‫מקבל את ההכרעה‪.‬‬
‫על פי הנתונים שיש לפנינו‪ ,‬וללא התייחסות כלל וכלל‬
‫לידיעת העתידות‪ ,‬לכן אין לגורל זה כל עניין עם איסור‬                ‫שני סוגי גורלות‬

    ‫נחש‪ ,‬וגורל זה אין בו כל איסור ומותר לעשותו‪.‬‬        ‫ובהבנה ראשונית בוודאי שהגורל הינו מסוג‬
                                                       ‫ההכרעה של החוזה בכוכבים כאשר באמצעות‬
‫וכך ביאר הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א את‬               ‫הגורל מצפים לשדר שמימי שיגלה לנו את העתידות‪,‬‬
‫ההיתר לערוך גורלות (תשובות והנהגות חלק א' סימן תתנ"ו)‬  ‫אך יתכן שניתן גם לערוך את הגורל כתחליף ליועץ‬
‫"ואולי יש ליישב [מדוע אין איסור ניחוש בעריכת‬           ‫היהודי‪ ,‬והיינו שכאשר יש ספק כיצד לנהוג ולא‬
‫גורלות] כי שורש האיסור בגורל הוא כגון במטיל‬            ‫יודעים היאך לנתח את הנתונים שלפנינו‪ ,‬ומאחר‬
‫גורל על חולה פלוני אם יחיה או ימות‪ ,‬ועולה בגורל‬        ‫והיועץ היהודי איננו לפנינו בכדי שנישאל אותו כיצד‬
‫שימות חס ושלום ומקבל הדברים‪ ,‬זהו איסור גמור‪,‬‬           ‫ראוי להתנהג מתוך ניתוח מכלול הנתונים המונחים‬
‫ועל זה נאמרו דברי השולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט‬      ‫לפנינו‪ ,‬לכן מטילים גורל בתקווה שישלח לנו משמים‬
‫סעיף א') האוסר להישאל בגורלות‪ ,‬אבל כשמסתפק‬             ‫מסר ואות כיצד היא הדרך החכמה והנכונה להתנהג‬
‫באיזו פעולה אם לעשותה או לא‪ ,‬וקשה לו להכריע‬            ‫מתוך ניתוח נתוני ההווה‪ ,‬וללא שימוש כלל בידיעת‬
‫בעצמו מה לעשות שהצדדים לחיוב ולשלילה‬                   ‫העתידות אלא כתחליף ליועץ היהודי‪ ,‬ואת התשובה‬
‫שקולים אצלו‪ ,‬מותר להטיל גורל ולהתפלל לה'‬
‫מנת חלקו וכוסו ותומיך גורלו שיורהו הדרך הנכונה‪,‬‬               ‫ללבטים אלו אנו מקבלים באמצעות הגורל‪.‬‬
‫ומגביה פתק ונוהג כפי האמור בה‪ ,‬וסומך על ה'‬
‫שיורהו את הדרך הנכונה‪ ,‬על זה נאמר הבוטח בה'‬            ‫וההבדל בין שני סוגי הגורלות הוא‪ ,‬שהגורל‬
                                                       ‫שנעשה מתוך מטרה לחקור את העתידות הרי הוא‬
   170   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180