Page 176 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ג גירש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קעו‬

‫כמבואר שאין מטרת הגורל לחקור אחר העתידות‬ ‫חסד יסובבנו‪ ,‬ובכהאי גווני אין בזה שום חשש כלל‬
‫אלא מטרת הגורל היא לקבל עצה מהתורה כיצד‬ ‫כי אינו קובע בעצם הגורל דבר‪ ,‬אלא רק בוחר דרך‬
‫להתנהג‪ ,‬ועל זה כתוב בילקוט שמעוני "אם בקשת‬ ‫על ידי הגורל‪ ,‬ומקווה שה' יוליכו בדרך הנכון‪ ,‬מה‬
‫שאין כן בחולה וכדומה שמטרת הגורל היא לדעת‬
‫ליטול עצה מן התורה הוי נוטל"‪.‬‬ ‫את עתיד החולה ולהאמין בזה‪ ,‬דבר זה אסור והרי זה‬
‫כחוזה בכוכבים"‪ ,‬ודבריו מעט חתומים ונראה שהן הן‬
‫ועוד כותב שם החיד"א שהוא ראה קונטרס‬ ‫הדברים שהתבארו שתפקידו של הגורל אינו להיות‬
‫בכתב ידו של הרב אליהו הכהן ז"ל (מחבר הספר‬ ‫כחוזה עתידות אלא לשמש כתחליף ליועץ היהודי‪.‬‬
‫שבט מוסר) שכתב "קבלתי מרבותיי שכשהיו רוצים‬
‫לעשות איזה דבר והיו מסופקים אם לעשותו אם‬ ‫הווה ולא עתיד‬
‫לאו‪ ,‬היו נוטלים חומש או ארבעה ועשרים [דהיינו‬
‫תנ"ך]‪ ,‬והיו פותחים אותו ורואים בראש הדף מה‬ ‫ולעיל הובאו דבריהם של הגאון רבי שלמה‬
‫פסוק היה מוצא‪ ,‬וכפי מה שמראה היו עושים‪ ,‬ונמצא‬ ‫קלוגר זצ"ל ושל השדי חמד שביארו שההיתר‬
‫שהיו מתייעצים עם התורה כדת מה לעשות בכל‬ ‫לערוך גורלות הינו מחמת שהגורל הוא על ההווה‬
‫ענייניהם"‪ ,‬הרי שגם השבט מוסר סיווג את הגורל‬ ‫ולא על העתיד‪ ,‬ותמהנו שהרי נהוג בישראל לערוך‬
‫כיעוץ‪ ,‬וזה כמבואר שאין כל היתר לערוך גורל בכדי‬ ‫גם גורלות על העתיד‪ ,‬כגורל הגר"א וכדומה‪ ,‬אך‬
‫לחקור את העתידות‪ ,‬וכל ההיתר בעריכת הגורל אינו‬ ‫למתבאר שתפקידו של הגורל אינו לשמש כחוקר‬
‫עתידות אלא תפקידו הינו לשמש כתחליף ליועץ‬
‫אלא כהתייעצות עם התורה‪.‬‬ ‫היהודי‪ ,‬אם כן הגורלות אינם על העתידות אלא על‬
‫ההווה‪ ,‬כי תפקידו של הגורל לחשוף בפנינו כיצד‬
‫רק כעצה‬ ‫צריך לנהוג בהווה כפי ההצעה החכמה והיעילה וללא‬
‫כל התחשבות בידיעת העתידות‪ ,‬ממש כתפקידו של‬
‫ולעיל הבאנו את דברי הגאון רבי משה שטרנבוך‬ ‫היועץ היהודי בחצר המלוכה‪ ,‬בשונה מתפקידו של‬
‫שליט"א בספרו תשובות והנהגות (חלק א' סימן תנ"ד)‬
‫שכתב ששמע מחמיו זצ"ל שבכל דבר שהיו לו שני‬ ‫החוזה בכוכבים‪.‬‬
‫צדדים והוא לא הצליח להכריע בין שני הצדדים הוא‬
‫היה כותב את ב' האפשרויות על גבי ב' פתקאות‪,‬‬ ‫להיוועץ בתורה‬
‫והוא היה אומר את הפסוק בתהילים (ט"ז ה') "ה' מנת‬
‫חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי"‪ ,‬ולאחר מכן הוא היה‬ ‫ובילקוט שמעוני (משלי סימן תתק"ס) "אם בקשת‬
‫פותח אחת מן הפתקאות‪ ,‬והיה נוהג למעשה כפי‬ ‫ליטול עצה מן התורה הוי נוטל"‪[ ,‬וכעין זה בפרשת‬
‫שהיה עולה בגורל‪ ,‬והוא שאל למרן החזון איש האם‬ ‫האזינו "כי גוי אובד עצות המה" (דברים ל"ב כ"ח)‪,‬‬
‫מותר לעשות כך או שיש בזה איסור נחש‪ ,‬והשיב לו‬ ‫ופירש רש"י (על פסוק מ"ג) "אבדו תורתי שהיא להם‬
‫מרן החזון איש שמותר לעשות כך ואין בזה כל חשש‬ ‫עצה נכונה"]‪ ,‬וכתב בהגהות שיורי ברכה לחיד"א‬
‫איסור‪ ,‬וזאת מחמת שהוא אינו מקבל את תוצאות‬ ‫(יורה דעה סימן קע"ט אות ו') שיתכן שבכלל זה גם לפתוח‬
‫הגורל אלא כעצה‪ ,‬וביארנו שמכיון שהוא אינו רואה‬ ‫את הספר תורה ולראות פסוק מזדמן ועל פי מבדק‬
‫את תוצאות הגורל כדבר מוחלט אלא רק כעצה לכן‬ ‫זה ליטול עצה מהתורה כיצד לכלכל את צעדיך‪ ,‬וזה‬
‫אין בזה איסור ניחוש‪ ,‬אך יתכן שכוונתו של החזון‬