Page 452 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫וצק‬

‫המשחק בקוביא סותר ליסודי התורה‬ ‫אחרת‪ ,‬והוא כשיטתו בסימן ר"ז סעיף י"ג שהאריך‬
‫לפרש שקנין מסוג זה איננו אסמכתא‪ ,‬וכתב שם‬
‫אבל נראה שכוונתם לדברי הרמב"ם (פרק‬ ‫שמטעם זה מותר לשחק בקוביא דלא כיש חולקין‬
‫ו' מהלכות גזילה הלכה י"א) דכהמשך לדבריו‬ ‫ואוסרין לשחק‪ ,‬נמצא דלדעת השולחן ערוך אסור‬
‫דיש איסור גזל מדרבנן במשחק בקוביא‪ ,‬כותב‬
‫הרמב"ם שאיסור זה נאמר רק במשחק עם יהודי‪,‬‬ ‫לשחק בקוביא‪ ,‬ואילו לרמ"א מותר‪.‬‬
‫ולא במשחק עם הגוי‪ ,‬רבנן לא אסרו כאן מחמת‬
‫גזל [ובטעם הדבר פירש בביאור הגר"א על השולחן‬ ‫לכל השיטות אסור לשחק בקוביא!‬
‫ערוך (חושן משפט סימן ש"ע סק"ז) שגזל כזה‬
‫שנעשה בהסכמת הנגזל‪ ,‬הוא דומה לאיסור‬ ‫אך בגמרא במסכת שבת דף קמ"ט עמוד ב'‬
‫ריבית שגם הוא נאסר מחמת גזל למרות שנעשה‬ ‫כתוב שאסור להטיל גורלות על מנה גדולה כנגד מנה‬
‫בהסכמה‪ ,‬ולכן כמו שבריבית התורה התירה ריבית‬ ‫קטנה כי הרי זה כמשחק בקוביא וכתבו התוספות‬
‫בגוי‪ ,‬כן גם במשחק בקוביא התירו חז"ל גזל מרצון‬ ‫(ד"ה מ"ט) שגמרא זו איננה להלכה‪ ,‬כי הרי הלכה‬
‫כשמדובר במשחק עם גוי]‪ ,‬אבל מסיים הרמב"ם‬ ‫כרבי יהודה שאין איסור גזל במשחק בקוביא‪ ,‬וזה‬
‫שלמרות שאין כאן איסור גזל "יש בו איסור עוסק‬ ‫כשיטתם במסכת סנהדרין שהלכה כרבי יהודה‪.‬‬
‫בדברים בטלים‪ ,‬שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו‬ ‫אבל בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ב סעיף‬
‫ה') נפסק להלכה לאסור "משום קוביא"‪ ,‬ואכן‬
‫אלא בדברי חכמה וביישובו של עולם"‪.‬‬ ‫השולחן ערוך כשיטתו שההלכה כחכמים ויש‬
‫איסור גזל לשחק בקוביא‪ ,‬אך פלא שהרמ"א שפסק‬
‫וביתר פירוש מפורשים הדברים ברמב"ם‬ ‫(בחושן משפט סימן ש"ע) להתיר לשחק בקוביא‬
‫בפירושו למשניות (מסכת סנהדרין פרק ג' משנה‬
‫ג') שכתב כהקדמה לאיסור המשחק בקוביא "לפי‬ ‫לא השיג כאן על השולחן ערוך‪.‬‬
‫שהוא מתעסק בדבר שאין בו תועלת ליישוב‬
‫העולם‪ ,‬ומיסודי התורה שאין ראוי לאדם להתעסק‬ ‫ובמגן אברהם (שולחן ערוך אורח חיים סימן‬
‫בעולם הזה אלא באחד משני דברים או בתורה כדי‬ ‫שכ"ב ס"ק ח') הביא שלטי גיבורים שהקשה על‬
‫שתשלם נפשו בחכמה‪ ,‬או במלאכה שתועיל לו‬ ‫הטור (שבחושן משפט סימן ש"ע) פסק להתיר‬
‫בהתמדת המציאות או האומנות והסחורות‪ ,‬אלא‬ ‫לשחק בקוביא‪ ,‬ובאורח חיים (סימן שכ"ב) פסק‬
‫שראוי למעט מאלו ולהרבות בתורה כמו שאמרו‬ ‫לאסור‪ ,‬וביאר המגן אברהם דאף לשיטת הטור‬
‫חכמים (מסכת אבות פרק ד' משנה י') הוי ממעט‬ ‫שפוסק שאין איסור גזל לשחק בקוביא אך קצת‬
‫בעסק ועוסק בתורה"‪ ,‬גילה לנו כאן הרמב"ם‬ ‫איסור יש בדבר‪ ,‬וכן פסק המשנה ברורה (ס"ק כ"ב)‬
‫שהמשחק בקוביא מלבד איסור גזל יש בזה פגם‬ ‫דיש איסור לשחק בקוביא‪ ,‬ובשער הציון (ס"ק כ')‬
‫נוסף‪ ,‬שאתה עסוק בדברים שאין בהם תועלת‪ ,‬וזה‬
‫כתב דאיסור זה הוא לכל הדעות‪.‬‬
‫נוגד את יסודי התורה להתעסק בדברים מסוג זה‪.‬‬
‫נמצא שלמרות שהרמ"א בחושן משפט פסק‬
‫ולכן סובר הרמב"ם שאף שאין איסור גזל‬ ‫להתיר לשחק בקוביא‪ ,‬עם זאת הכרעת המגן‬
‫לשחק בקוביא עם גוי‪ ,‬עם זאת אין ראוי לעשות כן‪,‬‬ ‫אברהם והמשנה ברורה שלמרות שאין בזה איסור‬
‫גזל‪ ,‬אבל קצת איסור יש בזה‪ ,‬ולא נתפרש בדבריהם‬

‫מה הכוונה שיש בזה קצת איסור‪.‬‬