Page 267 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה יא‬

‫היתה הלואה של חפץ וקרה בלאי בחפץ המלווה ידרוש מהלווה להשיב לו חפץ אחר‬
‫והלווה לא יוכל להפטר מחובו על ידי השבת החפץ ולומר למלווה הרי שלך לפניך‪,‬‬
‫כי אין זה כלל שלו אלא החפץ נעשה של הלווה והוא חייב להעמיד למלווה תמורה‬

‫לחפץ שהלווה לו‪.‬‬

‫בשונה משכירות שהחפץ הוא של המשכיר ואין על השוכר אלא חיוב שמירה ואם‬
‫לא מעל בשמירה אלא שקרה אונס לחפץ וכן אם יש בלאי בחפץ ההפסד כולו של‬
‫המשכיר כי הוא הבעלים של החפץ‪ ,‬ואילו השוכר נפטר מחיובו להשיב את החפץ על‬

‫ידי שאומר למשכיר הרי שלך לפניך‪.‬‬

‫אתה משתמש בשלי !‬

‫ששון‪ :‬כבוד הרב אבל עדיין לא הבנתי מדוע חילוק זה מהוה סיבה לאסור ריבית‬
‫בהלואה ולהתיר נטילת דמי שכירות‪ ,‬אדרבה בהלואה שאני נותן לו שהכסף יהיה שלו‬

‫בוודאי אני ראוי לקבל על כך תשלום‪.‬‬

‫הרב‪( :‬אסיים את דברי) אכן אמת שאתה ראוי לקבל תמורה על הכסף שנתת‬
‫ללווה‪ ,‬ואכן אתה תקבל את מלוא התשלום על ההלואה בזמן הפירעון‪ ,‬כלומר‬
‫שהכסף שיפרע לך הלווה שהינו שווה ערך לכסף שנתת לו בהלואה הוא התמורה‬
‫לכסף שקיבל בהלואה‪ ,‬אבל על הזמן שבינתיים אין לך כל עילה ליטול תמורה כי הרי‬
‫עכשיו הכסף לא שלך ואם כן הוא לא משתמש בכסף שלך אלא בכסף שלו ועל מה‬
‫אתה רוצה תמורה‪ ,‬בשונה משכירות שהחפץ נשאר שלי ובכל רגע ורגע בשלי אתה‬

‫משתמש ומשלי אתה נהנה ולכן אני זכאי ליטול על כך תמורה‪.‬‬

‫מניעת רווח‬

‫ישי‪ :‬סליחה שאני מעיר אבל יש כאן איזה היתממות‪ ,‬וכי אני לא זכאי לקבל תמורה‬
‫על כך שבמקום להשקיע את הכסף ולעשות מזה קופה אני מוותר על כל זאת ונותן‬

‫לך את הכסף לשימוש‪ ,‬וכי זה לא סיבה לגביית תשלום על כך?‬

‫הרב‪ :‬אתה שואל נכון‪ ,‬ואכן מגוי ניתן ליטול ריבית ואין בזה שום פגם‪ ,‬אבל מיהודי‬
‫התורה אסרה ליטול ריבית כי כמו שביארנו מהרגע של ההלואה הכסף נעשה של‬
‫הלווה ולכן השימוש בכסף הינו שימוש בממונו של הלווה‪ ,‬ולכן אין לך כל שייכות‬
‫לשימוש זה שתיטול עליו כסף‪ ,‬אלא שאתה רוצה לקבל תמורה על שנמנע ממך‬