Page 266 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫י‬

‫בשמירתו עליו לשלם‪ ,‬אבל אם הוא לא יפשע בשמירה אלא יקרה אונס והחפץ יינזק‬
‫ההפסד הוא של הבעלים‪ ,‬ולדוגמא ראובן שכר משמעון רכב וקרה תאונה והרכב יצא‬
‫מכלל שימוש‪ ,‬אם ראובן אשם בתאונה עליו להעמיד לשמעון רכב חילופי‪ ,‬אבל אם‬
‫ראובן איננו האשם בתאונה אז ראובן איננו מחויב להעמיד לשמעון רכב אחר ושמעון‬
‫הפסיד את רכבו‪ ,‬לעומת זאת בהלואה תמיד המופסד זה הלווה‪ ,‬וגם אם הלווה הפסיד‬
‫את כל הכסף שלא באשמתו אין זה קשור כלל וכלל למלווה‪ ,‬והמלווה את שלו יקבל‪.‬‬

‫התשלום על הבלאי‬

‫ברוך‪ :‬אני רוצה להוסיף עוד חילוק שיש בין שכירות להלואה‪ ,‬כי המשכיר לחבירו‬
‫את ביתו או את רכבו או כל חפץ אחר ולאחר תום תקופת השכירות הוא משיב לו את‬
‫החפץ אין הוא צריך לפצות אותו על הבלאי שארע מחמת השימוש אלא הוא מחזיר‬
‫לו את החפץ ומשלם על תקופת השימוש‪ ,‬ואילו בהלואה גם אם הלווה מחזיר למלווה‬
‫את אותו חפץ שלווה ממנו אם ארע בלאי בחפץ המלווה רשאי לתבוע אותו לשלם‬
‫לו חפץ בדיוק כמו שלווה ממנו‪ ,‬ולכן מכיוון שבהלואה אין כל חשש נזק או הפסד‬
‫למלווה לכן אסרה תורה ליטול תגמול על ההלואה‪ ,‬ואולי גם לכן התורה לא מצווה‬

‫להשכיר את חפציי לחברי כי אני עלול להינזק מכך‪.‬‬

‫הרי שלך לפניך‬

‫הרב‪ :‬אני שמח לשמוע סברות ישרות שנאמרות כאן‪ ,‬אבל אני רוצה להציג לפניכם‬
‫כתוספת על ההסברים הללו ממד אחר של עומק בהגיון העומד מאחורי הסברות‬

‫שהעלו כאן‪ ,‬וכך נבין היטב את שורש החילוק שבין הלואה לשכירות‪.‬‬

‫נשים לב שיש פער משמעותי בין הלואה לשכירות‪ ,‬בשכירות החפץ נותר של‬
‫הבעלים ואילו השוכר משתמש בשלי‪ ,‬לעומת זאת בהלואה הכסף יוצא מרשותו של‬
‫המלווה ונעשה כחלק מרשותו של הלווה ועומד תחת בעלותו והוא משתמש בשל‬
‫עצמו‪ ,‬אלא שבבוא מועד הפירעון הוא יפרע למלווה כסף אחר כתמורה לכסף שהוא‬

‫לווה ממנו‪.‬‬

‫חילוק זה הוא הסיבה שבגינה המלווה יקבל בזמן הפירעון את מלוא התמורה גם‬
‫אם הלווה הפסיד את הכסף באונס‪ ,‬כיוון שהכסף הראשון נעשה ממונו המוחלט של‬
‫הלווה ולכן הנזק הוא שלו ואין למלווה כל שייכות למה שקורה עם הכסף‪ ,‬וכמו כן אם‬