Page 126 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 126
משה 'ה נףע ' -א גירש מתנת וכק
ה .וכחלק מהתעסקותנו בשריג זה ,בהגדרת "אמת ושקר במשא ומתן",
עלינו לברר האם שמואל נהג כדין ,האם היה מותר לו להתחייב בפיו
על תשלום הגבוה ,בו בזמן שאין בליבו אלא לשלם את המחיר
הריאלי ,האין זו תרמית?!
בעיון בתלמוד נראה כי שמואל לא היה ראשון שפעל בדרך זו ,וכבר היו מקרים
דומים שנידונו בגמרא ובפוסקים ,ומתוך הדברים ננסה לענות על השאלות הנזכרות.
הבורח מבית האסורים
לו משטה הייתי בך ,ולא תקבל מאומה ,ומבואר שם בגמרא בבא קמא דף קט"ז עמוד א' "הרי שהיה
בגמרא שאביי דימה זאת לבורח מבית האסורים, בורח מבית האסורים והיתה מעבורת [ספינה רחבה
שיכול לומר משטה אני בך ,ואף דין זה הובא להלכה שעוברים בה לרוחב הנהר] לפניו ,אמר לו טול דינר
והעביריני ,אין לו אלא שכרו[ ,ולא יקבל דינר ,המהוה
בשולחן ערוך אבן העזר סימן קס"ט סעיף נ'.
מחיר מופקע לשירות זה]".
ובריטב"א בקידושין (דף ח עמוד א' ד"ה
לעולם) כתב שאם קנה חפץ במחיר יקר מהשווי ומנמקת הגמרא את טעם ההלכה "אלמא אמר
בשוק ,אך לקונה חפץ זה שווה כמחיר שקנה ,אין ליה משטה אני בך" כלומר לא התכוונתי כלל לשלם
כאן דין אונאה ,אבל כל זאת דווקא אם כך הוא לך שכר גבוה מהמקובל ,אלא רק מתוך לחצי
השווי הקבוע אצל קונה זה ,אבל אם רק עכשיו לברוח מעיניהם של שומרי בית הסוהר ,הצעתי לך
מתוך דחק השעה שהוצרך בדחיפות לחפץ זה ולכן מחיר מופרז ,העיקר להעלם מכאן - ,ואכן הגמרא
היה שווה לו להשקיע בקנייתו יותר ,כל כהאי גוונא מקבלת טענה זו ,ואינו צריך לשלם לו אלא את
הוי אונאה ,ד"קציצה מתוך הדחק לא שמה קציצה"
[כלומר קביעת מחיר מתוך לחץ ודחק זמני ,אינו המחיר המקובל למעבר במעבורת.
חשוב כשווי הדבר ,שנאמר שאין כאן דין אונאה].
והלכה פסוקה היא בשולחן ערוך (חושן משפט
והריטב"א מבסס את יסודו ,מהגמרא בבא קמא סימן רס"ד סעיף ז').
לגבי בורח מבית האסורים ,ומהגמרא ביבמות לגבי
יבמה שנפלה לפני יבם שאינו הגון ,שאנו רואים שם היתר יבמה מעיגון
שעל התחייבות מתוך לחץ אנו אומרים משטה אני
ומהלכה זו למד אביי פתרון להיתר עגונה,
בך. וכמסופר ביבמות (דף ק"ו עמוד א') מעשה בגיסתו
של רב פפא שנפלה ליבום לפני יבם שאינו הגון ,בצר
הפקעת מחירים בטיפול רפואי לה פנתה לאביי בבקשה שימצא לה פתרון ,כיצד
להשתחרר מחבלי זיקת היבם ,קרא אביי ליבם והציע
ובהמשך דבריו למד משם הריטב"א הלכה שהיבמה תיתן לו מאתים זוז בתמורה לכך שיחלוץ
מעשית ,המובאת בשולחן ערוך יורה דעה סימן לה ,היבם התפתה וחלץ ליבמתו ,לאחר מכן אמרה