Page 126 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 126

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬א גירש‬                           ‫מתנת‬                  ‫וכק‬

‫ה‪ .‬וכחלק מהתעסקותנו בשריג זה‪ ,‬בהגדרת "אמת ושקר במשא ומתן"‪,‬‬
‫עלינו לברר האם שמואל נהג כדין‪ ,‬האם היה מותר לו להתחייב בפיו‬
‫על תשלום הגבוה‪ ,‬בו בזמן שאין בליבו אלא לשלם את המחיר‬

                                             ‫הריאלי‪ ,‬האין זו תרמית?!‬

‫בעיון בתלמוד נראה כי שמואל לא היה ראשון שפעל בדרך זו‪ ,‬וכבר היו מקרים‬
‫דומים שנידונו בגמרא ובפוסקים‪ ,‬ומתוך הדברים ננסה לענות על השאלות הנזכרות‪.‬‬

‫הבורח מבית האסורים‬

‫לו משטה הייתי בך‪ ,‬ולא תקבל מאומה‪ ,‬ומבואר שם‬     ‫בגמרא בבא קמא דף קט"ז עמוד א' "הרי שהיה‬
‫בגמרא שאביי דימה זאת לבורח מבית האסורים‪,‬‬        ‫בורח מבית האסורים והיתה מעבורת [ספינה רחבה‬
‫שיכול לומר משטה אני בך‪ ,‬ואף דין זה הובא להלכה‬   ‫שעוברים בה לרוחב הנהר] לפניו‪ ,‬אמר לו טול דינר‬
                                                ‫והעביריני‪ ,‬אין לו אלא שכרו‪[ ,‬ולא יקבל דינר‪ ,‬המהוה‬
      ‫בשולחן ערוך אבן העזר סימן קס"ט סעיף נ'‪.‬‬
                                                                     ‫מחיר מופקע לשירות זה]"‪.‬‬
‫ובריטב"א בקידושין (דף ח עמוד א' ד"ה‬
‫לעולם) כתב שאם קנה חפץ במחיר יקר מהשווי‬         ‫ומנמקת הגמרא את טעם ההלכה "אלמא אמר‬
‫בשוק‪ ,‬אך לקונה חפץ זה שווה כמחיר שקנה‪ ,‬אין‬      ‫ליה משטה אני בך" כלומר לא התכוונתי כלל לשלם‬
‫כאן דין אונאה‪ ,‬אבל כל זאת דווקא אם כך הוא‬       ‫לך שכר גבוה מהמקובל‪ ,‬אלא רק מתוך לחצי‬
‫השווי הקבוע אצל קונה זה‪ ,‬אבל אם רק עכשיו‬        ‫לברוח מעיניהם של שומרי בית הסוהר‪ ,‬הצעתי לך‬
‫מתוך דחק השעה שהוצרך בדחיפות לחפץ זה ולכן‬       ‫מחיר מופרז‪ ,‬העיקר להעלם מכאן‪ - ,‬ואכן הגמרא‬
‫היה שווה לו להשקיע בקנייתו יותר‪ ,‬כל כהאי גוונא‬  ‫מקבלת טענה זו‪ ,‬ואינו צריך לשלם לו אלא את‬
‫הוי אונאה‪ ,‬ד"קציצה מתוך הדחק לא שמה קציצה"‬
‫[כלומר קביעת מחיר מתוך לחץ ודחק זמני‪ ,‬אינו‬                    ‫המחיר המקובל למעבר במעבורת‪.‬‬
 ‫חשוב כשווי הדבר‪ ,‬שנאמר שאין כאן דין אונאה]‪.‬‬
                                                ‫והלכה פסוקה היא בשולחן ערוך (חושן משפט‬
‫והריטב"א מבסס את יסודו‪ ,‬מהגמרא בבא קמא‬                                     ‫סימן רס"ד סעיף ז')‪.‬‬
‫לגבי בורח מבית האסורים‪ ,‬ומהגמרא ביבמות לגבי‬
‫יבמה שנפלה לפני יבם שאינו הגון‪ ,‬שאנו רואים שם‬             ‫היתר יבמה מעיגון‬
‫שעל התחייבות מתוך לחץ אנו אומרים משטה אני‬
                                                ‫ומהלכה זו למד אביי פתרון להיתר עגונה‪,‬‬
                                          ‫בך‪.‬‬   ‫וכמסופר ביבמות (דף ק"ו עמוד א') מעשה בגיסתו‬
                                                ‫של רב פפא שנפלה ליבום לפני יבם שאינו הגון‪ ,‬בצר‬
    ‫הפקעת מחירים בטיפול רפואי‬                   ‫לה פנתה לאביי בבקשה שימצא לה פתרון‪ ,‬כיצד‬
                                                ‫להשתחרר מחבלי זיקת היבם‪ ,‬קרא אביי ליבם והציע‬
‫ובהמשך דבריו למד משם הריטב"א הלכה‬               ‫שהיבמה תיתן לו מאתים זוז בתמורה לכך שיחלוץ‬
‫מעשית‪ ,‬המובאת בשולחן ערוך יורה דעה סימן‬         ‫לה‪ ,‬היבם התפתה וחלץ ליבמתו‪ ,‬לאחר מכן אמרה‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131