Page 122 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫בכק‬

‫היה רב‪ ,‬הזכיר החבר למחזיק הכסף שימשש לראות אם‬
‫הכסף נמצא באבנטו כרגיל‪ ,‬וכאשר מישש ראה שהכסף‬
‫איננו!!! כמובן ששניהם נבהלו והצטערו מאד והתחילו‬

‫לחפש היטב ואין שום סימן לכסף‪.‬‬

‫בצר להם הם פנו לשוטרי הרכבת והודיעו על דבר‬
‫הגניבה‪ ,‬השוטרים עצרו את הרכבת וחיפשו אצל כל‬
‫הנוסעים ולא מצאו דבר‪ ,‬עד שהתייאשו עוד מלמצוא‬

‫את הגנב והודיעו לקטר שיכול להמשיך בנסיעתו‪.‬‬

‫כשהגיעו לתחנה הראשונה ירדו שני הבחורים‬
‫מהרכבת והתמרמרו מאד ובכו בכי רב ולא ידעו מה‬
‫לעשות‪ ,‬הם שאלו את העוברים ושבים אם יש יהודים‬
‫שגרים בעיירה זו‪ ,‬ואמרו להם שיש שכונה שלימה של‬

‫יהודים במרחק לא רב‪.‬‬

‫הלכו שניהם לשכונת היהודים ודרשו וחקרו אם‬
‫באזור זה ישנו רב חשוב בכדי שיוכלו להתייעץ עמו מה‬
‫עליהם לעשות‪ ,‬והתושבים היפנו אותם לרבם הגאון רבי‬
‫בעריש דיין שהתפרסם מאד בפיקחותו הרבה‪ ,‬ומה מאד‬
‫שמחו הבחורים שיש להם למי לפנות לפרוק בפניו את‬
‫אשר על ליבם ולקבל עצה ותושייה בכדי שידעו כיצד‬

‫לכלכל את צעדיהם‪.‬‬

‫משהגיעו אל הרב מיד שאלם מדוע הם עצובים כל‬
‫כך ועיניהם נפוחות מבכיות האם נקלעתם לצרה כל‬

‫שהיא?‬

‫והם סיפרו לרב את כל השתלשלות העניינים וביקשו‬
‫לקבל עצה מהרב‪ ,‬אמר להם הרב לינו פה הלילה ונטכס‬