Page 120 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫קכ‬

‫אמת וישרות יאמר שזו היא עשיה נכונה שאין להטיל בה כל דופי‪ ,‬והוא מה שהסברנו‬
‫שכל שהתוצאה נכונה בכלל האמת הוא‪.‬‬

‫רבה בר בר חנה שכח יונה מזהב‬

‫את היסוד הזה אפשר ללמוד מהגמרא במסכת ברכות דף נ"ג עמוד ב' שם מסופר על‬
‫רבה בר בר חנה‪ ,‬שהלך עם שיירה במדבר‪ ,‬ואכל ושכח לברך‪ ,‬ואחר שהמשיכו בדרכם‪,‬‬
‫נזכר שלא ברך‪ ,‬והדין הוא שצריך לחזור למקום שאכל שם ולברך‪ ,‬וחשב רבה בר בר‬
‫חנה לעצמו‪ ,‬אם אומר לבני השיירה‪ ,‬שאני חוזר למקום שאכלנו שם כדי לברך‪ ,‬לא יבינו‬
‫אותי‪ ,‬כי יטענו שאפשר לברך לקב"ה בכל מקום‪ ,‬לכן אמר להם שכחתי יונה מזהב‬
‫במקום שאכלנו‪ ,‬ואז הסכימו לחכות לו עד שיחזור‪ ,‬וארע נס ואכן מצא שם יונה מזהב‪.‬‬

‫נשאלת השאלה כיצד שיקר רבה בר בר חנה‪ ,‬אלא מבואר כאן‪ ,‬שכיון שהיה זקוק‬
‫לשנות‪ ,‬כדי להגיע למטרה נכונה‪ ,‬אין זה בכלל שקר ותרמית‪.‬‬

‫ההיתר להלחם במואב‬

‫ואמרתי לפני מרן הגרא"מ שך זצ"ל שמכאן‬ ‫התוספות במסכת בבא קמא (דף ל"ח ע"א‬
‫יש הוכחה שמותר לומר דבר שאינו נכון‪ ,‬אם‬ ‫ד"ה נשא משה) הביאו ממדרש רבה בראשית (פר'‬
‫התוצאה של הדברים נכונה‪ ,‬דהרי דוד המלך נקט‬ ‫ויצא פרשה ע"ד מדרש ט"ו) שכאשר שלח דוד‬
‫ההיתר מחמת פרשת בלעם‪ ,‬בו בזמן שההיתר הוא‬ ‫את יואב להלחם במואבים ובקש לאבדם‪ ,‬הוציאו‬
‫מחמת מעשי עגלון מלך מואב‪ ,‬ואלא כיון שבמבחן‬ ‫לו אסטראות שלהם‪ ,‬והראו לו מה שכתוב בתורה‬
‫התוצאה‪ ,‬הדברים כנים‪ ,‬שהיה מותר ליואב להילחם‬ ‫"אל תצר את מואב"‪ ,‬והשיב להם דוד שהם פרצו‬
‫במואבים‪ ,‬אם כן אין כאן שקר בזה שנקט למעשה‬ ‫גדר תחילה וכמו שכתוב "וישלח מלאכים אל‬

‫בלעם‪ ,‬ומרן זצ"ל נהנה מראיה זו‪.‬‬ ‫בלעם"‪.‬‬

‫אך שיתכן ויש לדחות ראיה זו‪ ,‬ראשית שמכל‬ ‫והקשו התוספות שממדרש זה משמע‬
‫מקום אין ללמוד מכאן לאופן שעל ידי דיבורו ירוויח‬ ‫שמאותה שעה ששלחו המואבים לבלעם לקלל‬
‫ממון‪ ,‬כי הרי שקר שתוצאתו הפקעת ממון חמורה‬ ‫את ישראל‪ ,‬הותר האיסור לאבד את מואב‪ ,‬ואילו‬
‫יותר‪ ,‬בשונה מהמקרה של יואב כי הרי יואב היה‬ ‫בגמרא בבא קמא שם מוכח שמשה רבינו נזהר‬
‫נלחם בכל מקרה ורק הנימוק למעשיו לא היה נכון‪.‬‬
‫מלהצר את מואב אף אחר פרשת בלעם‪.‬‬

‫ועוד יתכן לתרץ שחשש חילול ה' מהוה היתר‬ ‫ותירצו התוספות שבאמת ההיתר שהיה לדוד‬
‫לשקר וכמו שמצינו שישנם כמה דברים שמותר‬ ‫להרוג את המואבים אינו מחמת ששלחו לבלעם‪,‬‬
‫לשנות בגינם‪ ,‬כך יתכן שאף מפני חילול ה' מותר‬ ‫אלא ההיתר היה מאז שעגלון מלך מואב היצר‬
‫לשנות מהאמת‪ ,‬ולכן במקרה של יואב שהיה בו חשש‬ ‫לישראל‪ ,‬ולמרות זאת ראה לנכון דוד המלך לשלוח‬
‫חילול ה'‪ ,‬כמו שכתבו התוספות ולכן היה היתר לשנות‪.‬‬
‫להם פסוק מהתורה מפני חילול השם‪.‬‬