Page 117 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זיק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫ושאלו האם יש לו למכירה גמרא "מסכת ברכות" המוכר‬
‫השיב לו בשלילה‪ ,‬אך הציע לו לחילופין את "מסכת‬
‫עירובין"‪ ,‬ר' יוסף חיים הסכים "להתפשר" ולקחת גמרא‬
‫עירובין‪ ,‬וכך יצא ר' יוסף חיים מהחנות עם גמרא עירובין‬

‫תחת זרועו‪ ,‬כשלא שילם עליה יותר מכפי שוויה‪.‬‬

‫האם גם כאן יש תרמית‪ ,‬ובמה שונה רבה של ירושלים שהעמיד עצמו כמי‬
‫שלא מעונין במסכת עירובין‪ ,‬ממוריס שהעמיד עצמו כמי שלא מעונין בבד‪,‬‬

‫שרכש לפני כן לניסיון‪.‬‬

‫אבל החילוק ברור; מותר אפילו לעשות "תרמית" בכדי למנוע מהמוכר להפקיע‬
‫את המחיר‪ ,‬מתוך מטרה לרכוש המוצר בשוויו הריאלי‪ ,‬כמעשהו של הגרי"ח זוננפלד‪,‬‬
‫שלא נתן למוכר להוסיף לו על מחיר הגמרא מסכת עירובין‪ ,‬ובשונה ממוריס‬
‫שבאמצעות תרמיתו ניסה להוריד את המחיר‪ ,‬ולרכוש את הבד בפחות מחצי שוויו‪,‬‬
‫מעשה כזה מוגדר כתרמית ואונאה‪ ,‬כיון שמצד היושר מה אכפת לו שגם השני ירויח‪,‬‬
‫הרי הוא הרויח ממכירה זו‪ ,‬ואילו הלה הביע בפניו את רצונו להיות שותף ברווחים‪,‬‬
‫אם כן נקיטת פעולה זו אינה למען האמת רק למטרה אחרת‪ ,‬ולכן זה מוגדר כתרמית‪.‬‬

‫והוסיף דוד דורון נרו יאיר‪ ,‬שמלבד זאת חלוק המקרה של הרב שהוא לא הוציא‬
‫מפיו שקר מהמקרה של מוריס שאכן הוא שיקר‪.‬‬

‫האוטובוס לבאר שבע‬

‫ונבין זאת יותר על ידי משל שיאפשר לנו להגדיר ברור יותר‪ ,‬מהו אמת ומהו שקר‪.‬‬

‫עיור הגיע לתחנה המרכזית בתל‪-‬אביב‪ ,‬ומבקש‬
‫מהסובבים שם לכוון אותו לתחנת האוטובוס של קו‬
‫‪ 900‬הנוסע לבאר‪-‬שבע‪ ,‬לא הועילו ניסיונות השכנוע‬
‫שהבהירו לו כי קו ‪ 900‬יעדו לחיפה‪ ,‬ואילו קו ‪ 370‬הוא‬
‫הנוסע לכיוון באר שבע‪ ,‬אך העיור עומד על דעתו‪,‬‬
‫ודורש שיביאוהו אל תחנת האוטובוס של קו ‪,900‬‬
‫האנשים ששהו בתחנה עמדו נבוכים ולא ידעו מה‬