Page 96 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 96

‫וצ מתנת 'ב נףע משה‬

‫ב‪ .‬לבעל הביצים! לכאורה זה שייך לדין "זה נהנה וזה לא חסר"‪ ,‬ומכיון שבעל התרנגולת‬
                                        ‫אינו חסר האפרוחים שייכים לבעל הביצים‪.‬‬

‫ג‪ .‬שיעשו חלוקה! לכאורה זה דומה למקרה הנידון במשנה בבבא מציעא דף ק'‪" :‬שטף‬
‫נהר זיתיו ונטעו בתוך שדה חברו; זה אומר ‪ -‬ארצי גדלה‪ ,‬וזה אומר ‪ -‬זיתי גדלו"‪,‬‬

                     ‫ששם הדין הוא שיחלקו‪ ,‬וגם כאן אולי צריכים לחלוק ביניהם‪.‬‬

                                   ‫נבאר את המושגים שהובאו מהגמרות‪:‬‬

                     ‫עלה ב'‬                                           ‫עלה א'‬

           ‫שטף נהר זיתיו‬                                   ‫יורד לשדה חבירו‬

‫אך גם אם נאמר שהאפרוחים שייכים לבעל‬              ‫בגמרא בבבא מציעא (דף ק"א עמוד א') איתמר‬
‫התרנגולת‪ ,‬זה ודאי שלכל הפחות הם צריכים לחלוק‪.‬‬    ‫היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות; אמר‬
‫מכיון שזה דומה לציור המשנה בבבא מציעא דף ק'‪:‬‬     ‫רב ‪ -‬שמין לו [‪ -‬ליורד] וידו על התחתונה [אם‬
‫"המוכר זיתיו לעצים ועשו פחות מרביעית לסאה‬        ‫הריוח מהפירות הוא יותר מההשקעה של הנטיעה‬
‫הרי אלו של בעל הזיתים‪ ,‬עשו רביעית לסאה ‪ -‬זה‬      ‫– הוא מקבל את ההוצאה‪ ,‬ואם ההשקעה יתירה‬
‫אומר זיתי גדלו‪ ,‬וזה אומר ארצי גדלה‪ ,‬יחלוקו‪ .‬שטף‬  ‫מהתוצרת אין לו אלא את שבח התוצרת]‪ .‬וראה‬
‫נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו ‪ -‬זה אומר זיתי‬    ‫עוד בסוגיא שם חילוקי דינים בזה‪ .‬אם כן יש מקום‬
‫גדלו‪ ,‬וזה אומר ארצי גדלה‪ ,‬יחלוקו"‪ ,‬ובגמרא דף‬     ‫לכאורה לדמות לכאן; בעל הביצים נכנס לתוך שדה‬
‫ק"א‪" .‬כי אתא רבין אמר ריש לקיש לא שנו אלא‬        ‫חבירו ‪ -‬שהיא התרנגולת‪ ,‬והוא מקבל רק את מה‬
‫שנעקרו [הזיתים] בגושיהן‪ ,‬ובתוך שלש [שלולא‬        ‫שהשקיע באפרוחים‪ ,‬כלומר הוא מקבל את מחיר‬
‫הזיתים היה בעל הקרקע אסור בזיתים החדשים‬
‫מפני איסור ערלה]‪ ,‬אבל לאחר שלש הכל לבעל‬                                                ‫הביצים‪.‬‬
‫הקרקע‪ ,‬דאמר ליה אי אנא נטעי לאחר שלש מי‬
‫לא הוה אכילנא ליה כוליה"‪ .‬כלומר שבעל הקרקע‬       ‫אך אולי יש לחלק; כשאחד משקיע חומר‬
‫טוען‪ :‬אם אני הייתי נוטע זיתים בשדי האם לא‬        ‫בשדה של השני אז נאמר שאין לו אלא את מה‬
‫הייתי אוכל הכל‪ ,‬כך שאני לא צריך את זיתך‪ ,‬ולכן‬    ‫שהשקיע בשדה‪ ,‬אבל פה לא היתה השקעה של‬
                                                 ‫חומר בדבר השייך לחבירו‪ ,‬אלא להיפך – בעל‬
                      ‫קח את דמי העצים בלבד‪.‬‬      ‫הביצים לקח מבעל התרנגולת את החומר והשתמש‬
                                                 ‫בו כדי להשביח את ממונו‪ ,‬ואם כן זה לא שעשיתי‬
‫ולכאורה גם במקרה שלנו זה דומה לאילנות‬            ‫ריווח לשני ואני אקבל רק את ההוצאות‪ ,‬אלא זה‬
‫תוך ג' שנים‪ ,‬כי בעל התרנגולת לא היה מניח ביצים‬   ‫שייך לי והמקסימום הוא שאשלם לו שכר על מה‬
‫אחרות במקומם של החמש הנוספים‪ ,‬נמצא שלכל‬          ‫שהתרנגולת דגרה‪ .‬אבל אין סברא לומר שבעל‬
‫הפחות הריוח שנהיה אפרוחים מהביצים שייך‬           ‫התרנגולת יהפך להיות בעל הבית על האפרוחים‬

                                ‫לשניהם בשוה‪.‬‬                      ‫וישיב לי את החומר שלי בלבד‪.‬‬
   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101