Page 94 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 94
צד מתנת 'ב נףע משה
תיק המכיל מאה אלף דולר .לאחר שהגיעה המשטרה
ולא הצליחה לעלות על עקבות הגוויה ,ניתן הכסף
שבתיק למוצא .חבירו בעל הכלב טוען :אני שותף איתך
במציאה כי ללא כלבי לא היית מגלה את האוצר הזה.
במשנה בבא מציעא (דף ט' עמוד ב') ראה את המציאה ואמר לחברו תנה לי נטלה ואמר
אני זכיתי בה זכה בה .כי המגביה הוא זה שעשה את פעולת קניין ,ואילו הרואה לא ביצע כל
פעולת קנין .וק"ו פה שרק הכלב שלו היה הגורם למציאה ,מה גם שהיה זה רק רמז בלבד,
ובודאי שלא הייתה כאן כל פעולת קניין.
אמנם הכרת טובה ודאי שיש ,אבל לא יותר מזה.
שותף או לא
שני שותפים בנכסי נדל"ן פירקו את השותפות
ביניהם .לפני שהחליטו על הפירוק ,סיפר אחד
מהמשתתפים לחבירו על עסקת נדל"ן נדירה שאפשר
להרוויח בה ממון רב .אלא שלא היה בידיהם האמצעים
לבצע את העיסקא הזו.
לאחר פירוק השותפות פנה החבר שלא היה מודע
מקודם לעיסקא ,לאדם שלישי שהסכים להשקיע
בעיסקא הזו והרוויחו רווח רב .עתה טוען השותף
הראשון אני שותף בעיסקא זו ,מכיון שאני מסרתי לך
את המידע הזה.
גם במקרה זה אין כל זכות טענה על הריוח שנוצר מהידיעה שקבל השותף האחד
מחבירו .אלא שיתכן שמגיע לו אחוזים מסויימים כמקובל בתיווך ,וגם בזה צריך לברר גדרי
ההלכה של מתווך ואם שייך במקרה זה.
