Page 97 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 97

‫צז‬  ‫משה‬  ‫הרכשו האנה‬                                ‫מתנת‬

‫נעשה על ידי הממון של המשלח הוא צריך לחלוק‬                               ‫עלה ג'‬
‫עמו בריוח‪ .‬מה שאין כן בכל "זה נהנה וזה אינו חסר"‪,‬‬
‫לא היה כאן מעשה השתמשות בממון חבירו‪ ,‬רק‬                     ‫זה נהנה וזה לא חסר‬
‫השאלה היא אם צריך לשלם על ההנאה הזו‪ ,‬ובזה‬
‫נאמרו גדרים על מה צריך לשלם‪ ,‬ומכיון שממונו לא‬      ‫אולם לכאורה נראה שגם חצי אין לו לבעל‬
                                                   ‫התרנגולת‪ .‬הגמרא בבבא קמא (דף כ' עמוד א')‬
             ‫נחסר אין לו זכות תביעה על ההנאה‪.‬‬      ‫פוסקת על אדם שמחפש דירה להשכיר ומצא‬
                                                   ‫חצר שאינה עומדת להשכרה וגר בה שלא ברשות‪,‬‬
‫מעתה מאחר וכאן הוא לקח בידים ממון של‬               ‫שדינו הוא שפטור מלשלם‪ ,‬מדין "זה נהנה וזה לא‬
‫חבירו‪ ,‬יש מקום לומר שיהיה צריך להתחלק עם‬           ‫חסר"‪ ,‬אמנם אני נהניתי אבל היות שבעל הדירה‬
                                                   ‫לא חשב להרויח עליה ממילא הוא פטור מלשלם‪.‬‬
      ‫בעל התרנגולת בחצי מהריוח של האפרוחים‪.‬‬
                                                         ‫ולעיל בשריג א'‪ -‬ג' הארכנו בגדרי הדין הזה‪.‬‬
‫לפי זה נמצא שיש כאן שתי סיבות לחלוקה‪:‬‬
‫א‪ .‬כמו בשטף נהר זיתיו‪ ,‬וכמו שהבאנו בעלה ב'‪ .‬ב‪.‬‬     ‫לכאורה גם בנידון שלנו נפסוק שכל האפרוחים‬
‫משום שהשתמש בממון של בעל התרנגולת לעשות‬            ‫שייכים לבעל הביצים‪ ,‬היות וזה נהנה וזה לא חסר‪,‬‬
                                                   ‫מכיון שבעל התרנגולת לא העמיד את התרנגולת‬
              ‫ריוח‪ ,‬שהדין במקרה כזה שחולקים‪.‬‬       ‫לשכירות‪ .‬אולם טוען הגר"צ שפיץ שליט"א‪:‬‬
                                                   ‫אם בעל התרנגולת רגיל להשכיר אותה לצורך‬
                     ‫עלה ד'‬                        ‫דגירה על ביצים‪ ,‬א"כ מכיון שנהנה מתרנגולת‬
                                                   ‫שעומדת להשכרה יצטרך לשלם מחיר של שכירות‬
 ‫פסק החיד"א – זה נהנה וזה לא חסר‬                   ‫תרנגולת לדגירה על חמש ביצים‪ ,‬ולא הוי זה נהנה‬
                                                   ‫וזה לא חסר‪ ,‬כי הרי זה עומד להשכרה‪ .‬אך אם‬
‫ואלו דברי החיד"א בתשובתו‪ :‬בתחילה כתב‬               ‫אין התרנגולת עומדת להשכרה‪ ,‬א"כ פטור בעל‬
‫שמכיון שבעל התרנגולת יכול היה להניח עוד חמש‬        ‫הביצים מלשלם עבור הדגירה מהטעם של זה נהנה‬
‫ביצים במקומם לכן אין לבעל הביצים אלא דמי‬
‫חמש ביצים בלבד‪ .‬ושוב מביא תשובת מוה"ר שבתי‬                                    ‫וזה לא חסר שפטור‪.‬‬
‫גארמיזאן זצ"ל שכתב שהיות ובעל התרנגולת לא‬
‫הושיב ביצים נוספות א"כ זה שייך לבעל הביצים‪.‬‬        ‫אבל לכאורה יש לחלק בין הנידון שלנו לכל זה‬
‫וחילק החיד"א שהוא מדבר במקרה שלא ראה‬                                               ‫נהנה וזה חסר‪.‬‬
‫בעל התרנגולת בהנחת הביצים לדגירה ולכן שייך‬
‫לבעל הביצים‪ ,‬אבל כשראה יכול לומר שהיה מניח‬         ‫ונבאר דברינו‪ :‬לעיל בשריג ה' ראינו שבסוגיא‬
‫תחתיה ביצים שלו‪ ,‬ולכן זה דומה לסוגיא הנ"ל‬          ‫בכתובות דף צ"ט עמוד ב' מבואר כלל‪ :‬כל ריוח‬
‫בעלה ב' במקרה שנעקרו העצים ללא גושיהם שאין‬         ‫שמגיע בעקבות שימוש בכסף של אחר‪ ,‬המרויח ובעל‬
                                                   ‫הממון חולקים‪ .‬ושם בעלה ח' שאלנו שבכל מקרה‬
                       ‫לו אלא דמי עצים בלבד‪.‬‬       ‫של "זה נהנה וזה לא חסר" למה הוא פטור הרי הרויח‬
                                                   ‫את דמי השכירות ולמה לא ישלם לבעל הדירה חצי‬
‫ומסקנת החיד"א להלכה‪ :‬על פי המבואר‬                  ‫מהריוח? אלא החילוק הוא‪ ,‬שכאשר אדם עושה‬
‫במשנה ובגמרא הנ"ל עלה ב'‪ ,‬שלמסקנת ההלכה‬            ‫מעשה השתמשות בממון חבירו‪ ,‬היות שהריוח הזה‬
‫פסק הרמב"ם (הלכות שכנים פרק ד' הלכה י"א)‪:‬‬
‫המוכר זיתיו לעצים [‪ -‬מכר את העץ עצמו לשימוש‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102