Page 97 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 97
צז משה הרכשו האנה מתנת
נעשה על ידי הממון של המשלח הוא צריך לחלוק עלה ג'
עמו בריוח .מה שאין כן בכל "זה נהנה וזה אינו חסר",
לא היה כאן מעשה השתמשות בממון חבירו ,רק זה נהנה וזה לא חסר
השאלה היא אם צריך לשלם על ההנאה הזו ,ובזה
נאמרו גדרים על מה צריך לשלם ,ומכיון שממונו לא אולם לכאורה נראה שגם חצי אין לו לבעל
התרנגולת .הגמרא בבבא קמא (דף כ' עמוד א')
נחסר אין לו זכות תביעה על ההנאה. פוסקת על אדם שמחפש דירה להשכיר ומצא
חצר שאינה עומדת להשכרה וגר בה שלא ברשות,
מעתה מאחר וכאן הוא לקח בידים ממון של שדינו הוא שפטור מלשלם ,מדין "זה נהנה וזה לא
חבירו ,יש מקום לומר שיהיה צריך להתחלק עם חסר" ,אמנם אני נהניתי אבל היות שבעל הדירה
לא חשב להרויח עליה ממילא הוא פטור מלשלם.
בעל התרנגולת בחצי מהריוח של האפרוחים.
ולעיל בשריג א' -ג' הארכנו בגדרי הדין הזה.
לפי זה נמצא שיש כאן שתי סיבות לחלוקה:
א .כמו בשטף נהר זיתיו ,וכמו שהבאנו בעלה ב' .ב. לכאורה גם בנידון שלנו נפסוק שכל האפרוחים
משום שהשתמש בממון של בעל התרנגולת לעשות שייכים לבעל הביצים ,היות וזה נהנה וזה לא חסר,
מכיון שבעל התרנגולת לא העמיד את התרנגולת
ריוח ,שהדין במקרה כזה שחולקים. לשכירות .אולם טוען הגר"צ שפיץ שליט"א:
אם בעל התרנגולת רגיל להשכיר אותה לצורך
עלה ד' דגירה על ביצים ,א"כ מכיון שנהנה מתרנגולת
שעומדת להשכרה יצטרך לשלם מחיר של שכירות
פסק החיד"א – זה נהנה וזה לא חסר תרנגולת לדגירה על חמש ביצים ,ולא הוי זה נהנה
וזה לא חסר ,כי הרי זה עומד להשכרה .אך אם
ואלו דברי החיד"א בתשובתו :בתחילה כתב אין התרנגולת עומדת להשכרה ,א"כ פטור בעל
שמכיון שבעל התרנגולת יכול היה להניח עוד חמש הביצים מלשלם עבור הדגירה מהטעם של זה נהנה
ביצים במקומם לכן אין לבעל הביצים אלא דמי
חמש ביצים בלבד .ושוב מביא תשובת מוה"ר שבתי וזה לא חסר שפטור.
גארמיזאן זצ"ל שכתב שהיות ובעל התרנגולת לא
הושיב ביצים נוספות א"כ זה שייך לבעל הביצים. אבל לכאורה יש לחלק בין הנידון שלנו לכל זה
וחילק החיד"א שהוא מדבר במקרה שלא ראה נהנה וזה חסר.
בעל התרנגולת בהנחת הביצים לדגירה ולכן שייך
לבעל הביצים ,אבל כשראה יכול לומר שהיה מניח ונבאר דברינו :לעיל בשריג ה' ראינו שבסוגיא
תחתיה ביצים שלו ,ולכן זה דומה לסוגיא הנ"ל בכתובות דף צ"ט עמוד ב' מבואר כלל :כל ריוח
בעלה ב' במקרה שנעקרו העצים ללא גושיהם שאין שמגיע בעקבות שימוש בכסף של אחר ,המרויח ובעל
הממון חולקים .ושם בעלה ח' שאלנו שבכל מקרה
לו אלא דמי עצים בלבד. של "זה נהנה וזה לא חסר" למה הוא פטור הרי הרויח
את דמי השכירות ולמה לא ישלם לבעל הדירה חצי
ומסקנת החיד"א להלכה :על פי המבואר מהריוח? אלא החילוק הוא ,שכאשר אדם עושה
במשנה ובגמרא הנ"ל עלה ב' ,שלמסקנת ההלכה מעשה השתמשות בממון חבירו ,היות שהריוח הזה
פסק הרמב"ם (הלכות שכנים פרק ד' הלכה י"א):
המוכר זיתיו לעצים [ -מכר את העץ עצמו לשימוש
