Page 91 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫צא‬ ‫משה‬ ‫הרכשו האנה‬ ‫מתנת‬

‫את הקניה מול נותן המתנה אבל פה הכל נעשה על ידי בעל הממון‪ ,‬ואין לחברת האשראי‬
‫מאומה עם יוסי‪.‬‬

‫כמובן שגם לאידך גיסא‪ ,‬אם בחנות בה רכש יוסי את מוצריו בכרטיס של חגי‪ ,‬יהיה איזה‬
‫מבצע על הקניה‪ ,‬לא יחלוק עמו חגי ברווחים‪ ,‬כי הוא רק המלוה ולא בעל המעות‪ ,‬ובעל‬
‫המעות נקרא יוסי הלווה ולא המלוה‪[ .‬וראה עוד במקרה עם חברת שלהבת להלן בקונטרס‬

‫אבדה ומציאה]‪.‬‬

‫במקרים הבאים נראה מקרים נוספים בהם יתכן שאין חיוב לשלם כלל‬
‫על הרוחים אף שנעשים בממון של אחר‪.‬‬

‫עלה ז'‬

‫ריוח מביטול ברוב‪ ,‬שייך לבעל הרוב‬
‫או לבעל החתיכה שנתבטלה?‬

‫לראובן היה חתיכת בשר האסורה בהנאה‪ ,‬החתיכה‬
‫נתערבה בתוך הסיר של שמעון שם כל ששים החתיכות‬
‫היו כשרים כמובן‪ ,‬ולא ניכרת חתיכת האיסור‪ ,‬וממילא‬
‫עכשיו היא מותרת באכילה‪ .‬ראובן מבקש משמעון‬
‫שישיב לו חתיכת בשר‪ ,‬ושמעון אומר שישיב לו רק את‬

‫דמי האיסור‪-‬הנאה שזה בעצם כלום‪.‬‬

‫השאלה היא האם חייב לשלם לו דמים כפי שווי‬
‫החתיכה כיום או לא?‬

‫האפשרויות‪:‬‬

‫א‪ .‬דמי חתיכה מעליא‪ .‬כיון שרק נתבטל האיסור אבל הוא הבעלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אינו חייב כלום כיון שבאיסורי הנאה הוא לא בעלים‪.‬‬

‫הרוב היות שזכתה לו חצרו כיון שלאיסורי הנאה אין‬ ‫הפרי מגדים יורה דעה סימן ק"ט במשבצות זהב‬
‫בעלים‪ .‬אולם עיין בקצות החושן סימן ת"ו סעיף‬ ‫סעיף קטן א' כתב שהחתיכה המבוטלת שייכת לבעל‬

‫‪ .2‬הערת הג"ר שמאי קהת גרוס שליט"א‪ :‬ויש לעיין אמאי לא אמרינן דיש לו בעלים כיון דאם נתבטל מעצמו יהא מותר‪.‬‬
‫ברם לא קשה דאין לבעלים זכיה באיסור הנאה יותר מאחרים‪ ,‬דאם נפלה לחתיכות ששייך לאחרים גם האחרים זכו בה‬

‫כיון דאין לבעלים זכיה באיסור הנאה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬