Page 161 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 161

‫אסק‬  ‫משה‬  ‫המציאהו האבידה‬  ‫מתנת‬

‫שחשבו שזה בדיל זה באמת כסף הוא זכה בזה‪ .‬אולם מכיון שהלבוש כתב שאין חילוק‬
‫בזה לכן בכל מקרה לא זכה בזה‪ .‬אולם – אומר הרב פראנק זצ"ל – במקרה שהקונה לא‬
‫התכוין לקנות לא בדיל ולא כסף רק כמו "חתול בשק" הרי כוונתו היא לזכות בכל מה שכלול‬
‫במכירה גם אם הדבר לא עומד להמצא במקרה רגיל‪ ,‬ובמקרה כזה הוא אכן זוכה בכל מה‬

                ‫שימצא שם‪ ,‬ולכן הסנדלר צריך להשיב לקונה מהדואר את חלקו ביהלומים‪.‬‬

                        ‫והעיר הרי"ב שליט"א שלכאורה דין זה תלוי במחלוקת הפוסקים‪.‬‬

‫בשולחן ערוך סימן ר"ט סעיף ב' נפסק‪ :‬האומר לחבירו כל מה שיש בבית זה אני מוכר‬
‫לך בכך וכך וכל מה שיש בתיבה זו או בשק זה אני מוכר לך בכך וכך‪ ,‬ורצה הלוקח ומשך‬
‫אין כאן קנין שלא סמכה דעתו של לוקח שהרי אינו יודע מה שיש בו אם תבן או זהב ואין‬
‫זה אלא כמשחק בקוביא‪ ,‬עד כאן‪ .‬וכותב הסמ"ע שבדין משחק בקוביא דעת הטור והרמ"א‬
‫שאין זה אסמכתא והם קונים‪ ,‬ובכל זאת הרמ"א לא העיר כאן שלדעתו קנה הלוקח‪ ,‬מכיון‬
‫שבמשחק בקוביא שניהם אינם יודעים ולכן הם גומרים בדעתם לקנות‪ ,‬מה שאין כן במקרה‬
‫זה מדובר שהמוכר ידע במה מדובר‪ ,‬ולכן גם לשיטת הרמ"א אינו קונה‪ .‬אולם הש"ך שם משיג‬
‫עליו וכותב שאין כוונת השולחן ערוך בדוקא לדמות למשחק בקוביא אלא עיקר כוונתו שזה‬
‫כמו שמשחק בקוביא ודעתו להרויח‪ ,‬והוא הדין כאן דעת הקונה שיש כך וכך בשק‪ ,‬ולכן גם‬

                            ‫לשיטות שמשחק בקוביא לא נחשב אסמכתא כאן הוא לא יקנה‪.‬‬

‫ואם כן לכאורה נמצא לפי זה שלדעת הסמ"ע הדין תלוי במחלוקת השולחן ערוך והרמ"א‪,‬‬
‫מכיון שכאן הן הדואר והן הקונה אינם יודעים על תכולתה המדוייק של החבילה וזה כמו כל‬
‫אסמכתא של משחק בקוביא‪ ,‬מה שאין כן לדעת הש"ך לכו"ע הקנין לא חל מכיון שדעתו על‬

                                                                  ‫שווי מסויים שדעתו להרויח‪.‬‬

‫והוא הדין בנוגע לכספת שלדעת הסמ"ע זה תלוי במחלוקת השו"ע והרמ"א ולדעת הש"ך‬
‫לכו"ע לא קונה‪ ,‬אלא שיש לעיין לדעת הש"ך אם רק את הכספת לא יקנה הקונה ואילו לגבי‬
‫שאר הדירה המכר חל‪ ,‬או שמכיון שהכל מכירה אחת אם כן כשם שלגבי הכספת התבטלה‬

                                                             ‫המכירה כך גם לגבי שאר הדירה‪.‬‬

‫אולם יש מקום לומר שאדרבה במקרים אלו גם הש"ך יודה שהמכירה חלה גם על‬
‫היהלומים וגם על הכספת‪ ,‬היות ובמקרים אלו אין דעתו כלל שיהיה כספת וכדומה בדירה‬
‫או יהלומים במשלוח הדואר [‪-‬אולי כן ?]‪ ,‬רק עיקר כוונתו על הריהוט המקובל של הדירה או‬
‫על תכולת חבילת דואר מצויה‪ ,‬ואי אפשר לומר שזה דומה למשחק בקוביא שדעתו היתה‬

                                         ‫להרויח יותר‪ ,‬ואם כן יחול הקנין על הכל‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166