Page 159 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 159

‫טנק‬  ‫משה‬  ‫המציאהו האבידה‬  ‫מתנת‬

‫יום גם לפנות‪ ,‬שלכאורה במקרה כזה מסתבר שאכן זה באמת נחשב כבר מחמת הספק‬
                                                                                  ‫כזוטו של ים]‪.‬‬

‫אלא שלפי מה שראינו לעיל אי אפשר לומר שהחצר זכתה לקבלן את האוצר שנחשב‬
‫כהפקר‪ ,‬היות ואין זה דבר שהיה עומד להמצא‪ ,‬וגם זה כבר היה שם קודם שהוא זכה בחצר‪,‬‬

                                                   ‫ומשני סברות אלו החצר לא זוכה לבעליה‪.‬‬

‫לכן נראה לכאורה שהכסף שייך למוצא שזכה מן ההפקר‪ .‬אולם הגר"י זילברשטיין‬
‫שליט"א הורה שגם במקרה זה שייך הפסק שלא שייך יאוש והפקר בירושה לא ידועה‪ ,‬וצריך‬

                                                                                           ‫עיון‪.‬‬

                                                ‫עלה ו'‬

      ‫למי שייכים השולחן והכספת?‬

           ‫שלמה קנה דירה על תכולתה מאדם הגר בחו"ל‬
           ‫שירש דירה מאביו‪ ,‬אלא שהדירה נמצאת כעת ברשותו‬
           ‫של אדם הגר בו על פי סעיף חוק המכונה "מדור"‪ ,‬והקונה‬
           ‫בית כזה עליו לחכות עד שאותו אדם ישבוק חיים‪ ,‬ואז‬
           ‫יקבל בעלות על הדירה‪ ,‬וקנייתו תתממש למעשה רק‬

                                             ‫ברגע שאותו אדם ימות‪.‬‬

           ‫לאחר שלושה חדשים הלה נפטר‪ ,‬ושלמה הגיע‬
           ‫לדירה וגילה שם כספת ובה אלפי דולרים‪ ,‬גם היה שם‬
           ‫שולחן עתיק מאיטליה משנת ‪ 1760‬שהוא יקר ערך‪ .‬למי‬

                                           ‫שייכים הכספת והשולחן?‬

‫צריך להקדים שזה היה ברור שגם הכספת וגם השולחן לא היו שייכים למי שגר בדירה‬
‫לאחרונה אלא לאביו של המוכר‪ ,‬רק השאלה היא האם עליו להשיבם לבן היורש שהיה גר‬

 ‫בחו"ל ולא ידע על תכולת הדירה‪ ,‬או שכאשר אדם מוכר דירה על תכולתה כלול בזה הכל‪.‬‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164