Page 139 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 139
טלק משה המציאהו האבידה מתנת
עלה ב' הראשונים; הרמב"ם (הלכות אבידה פרק י"א הלכה
י') מבאר טעמו של דבר "שזה ודאי נתייאש ממנה".
האם דין המאלף של העורב אולם התוספות (דף כ"ב עמוד ב' ד"ה איסורא)
כדין גזלן? והרא"ש (פרק אלו מציאות סימן ו') כתבו שמדובר
גם במקרה שהבעלים אינם יודעים היות והמצב של
אם נאמר שהיאוש של הבעלים חל וזה יצא
מרשותו ,יש לדון אם זה שייך לבעל העורב .ואמנם דבר כזה שהוא "אבוד".
במקרה שלנו יש עוד לדון אם זה שייך לאחרים
שהשתתפו ב"זכיה" ביהלום ,אבל תחילה נדון ב .בגמ' בבא מציעא דף כ"ד ע"ב" :ההוא דיו
במקרה רגיל שהעורב אכן הביא לו את היהלום ,מה [ -עוף] דשקיל בשרא בשוקא ושדייה בצנייתא
דבי בר מריון [רש"י :השליכתו בין הדקלים של בר
הדין? מריון] ,אתא [ -בר מריון] לקמיה דאביי ,אמר ליה:
זיל שקול לנפשך וכו' דכזוטו של ים דמי" .כלומר
יש להסתפק מה דינו של המאלף ,האם הוא מה שהעוף נוטל מהבשר דינו כדבר האבוד בזוטו
גנב?
של ים.
אם דינו כגנב לא מועיל מה שהבעלים התיאשו,
כמו כל גנב או גזלן שאף על פי שהבעלים התיאשו לכאורה יוצא ממה שמבואר בגמרא בשני
מכל מקום היאוש לא מועיל והוא מחוייב בהשבת המקרים הנ"ל ,שכאשר עוף לוקח משהוא ועף עמו
הגזילה או לשלם עבורה .אולם אם אין דינו כגנב,
מאחר שהבעלים התיאשו מהיהלום ברגע שהעורב -זה גורם שזה יוצא מרשותו ואינו שייך לו.
נטלו ,הרי שהבעלים של העורב זכה מההפקר. ואולם יש כמה חילוקים:
אם כן השאלה היא :האם דינו כדין גנב וגזלן? א .אולי אין דין עורב מאולף כדין עוף דורס [-
'דיו'] מהעולם הרחב? כי עוף דורס מהעולם הרחב
לכאורה יש לדון שלא יקרא גזלן .הקצות החושן
(סימן שמ"ח סעיף-קטן ב') כותב שכדי להיות גזלן אין לו מסלול קבוע ,ואילו עורב זה מסלולו קבוע.
צריך לעשות מעשה ,וכפי שמפורש ברש"י (ב"מ י'
ע"א) ונעל בפניה כדי לגונבה .אם כן כאן שלא היה ב .להסבר הרמב"ם שההיתר משום שהבעלים
מעשה גזילה שלו רק של העורב אי אפשר לחייבו. מתיאשים ,במקרה זה גם אם הוא התיאש היאוש
אבל לדברי האמרי משה (סימן ל"ב) שאומר שמה היה בטעות ,כיון שחשב שהעורב מהעולם הרחב
שצריך לעשות זה רק לגבי חיוב כפל ,אבל כדי ולמעשה הוא היה שייך למישהו ולעורב יש מסלול
לשלם את הקרן של הגניבה וכן בגזילה אין צריך קבוע .וזה בגדר "יאוש שלא מדעת" שנחלקו בזה
מעשה א"כ גם כאן הוא יכול להתחייב על גזילה. אביי ורבא והלכה כאביי שאין זה יאוש.
אולם במקרה שלנו אי אפשר לחייבו משום גזילה ג .גם להסבר התוספות והרא"ש כאן זה חלוק,
הואיל והוא לא זכה בזה ,וכדי להתחייב על גניבה או היות וכל זמן שלא פגעו בעורב זה לא היה "אבודה
גזילה צריך שיכנס לרשותו .ואין לומר שהעורב שלו ממנו ומכל אדם" כיון שאין זה אבוד מבעל העורב.
ובמיוחד שכשזה בעולם יתכן שיש חיוב השבה על
המאלף.
