Page 140 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 140

‫קמ מתנת 'ג נףע משה‬

‫שהכוונה שמגביהין חבילי זמורות מעליו והוא קופץ‬   ‫דינו כמו חצירו שזוכה לו‪ ,‬כי בגמרא בבבא מציעא‬
‫ומגביה עצמו מן הארץ וזה נחשב הגבהה הואיל‬        ‫דף ט' ע"ב מבואר שחצר מהלכת לא קונה ובעל חי‬
‫והוגבה מחמתו‪ .‬ולפי זה גם במקרה שלנו היות ועל‬
‫ידי היריה העורב הוגבה תחילה כלפי מעלה‪ ,‬יתכן‬                                 ‫נקרא חצר מהלכת‪.‬‬
‫שהיורה יכול לקנותו יחד עם היהלום שבפיו‪[ .‬אך‬
                                                ‫אלא שבכל אופן לגבי החיוב על היהלום דינו‬
               ‫זה תלוי בתירוצי התוספות הנ"ל]‪.‬‬   ‫כמזיק את חבירו על ידי בהמתו‪ ,‬שמבואר בגמרא‬
                                                ‫בבא קמא דף נ"ד עמוד ב' שדין העוף כדין בהמה‪,‬‬
‫אולם צריך לדעת מה היתה מחשבתו של‬                ‫וכמו שאדם חייב על כל נזקי בהמתו כמו כן חייב על‬
‫היורה‪ ,‬שאם כוונתו היתה באמת לזכות ביהלום‬
‫יתכן שהוא זכה בזה‪ ,‬אך אם כוונתו היתה רק להציל‬                 ‫נזקי עוף שברשותו או שבאחריותו‪.‬‬
‫את בעל המשרד מהעורב המזיק ולא היתה כונתו‬
                                                ‫לפי זה נמצא שהמאלף של העורב אין לו דין‬
                        ‫לקנין‪ ,‬הוא לא זכה בזה‪.‬‬  ‫גזלן‪ ,‬ואם כן צריך להועיל היאוש שהבעלים של‬
                                                ‫היהלום התיאשו‪ .‬ובמקרה שאכן היהלום היה מגיע‬
                     ‫עלה ד'‬                     ‫אליו על ידי העורב הוא יכל לזכות בו‪[ .‬אלא שהוא‬
                                                ‫לא היה מרויח הרבה היות ובכל אופן הוא מחוייב‬
        ‫האם החצר קונה‬
                                                               ‫לשלם על כך כמזיק ממון חבירו]‪.‬‬
‫ועכשיו יש לנו לדון האם החצר בה נפל‬
‫היהלום זכתה אותו לבעליה‪ ,‬או שהאדם שלקח‬          ‫אלא שבמקרה שלנו בסופו של דבר היהלום לא‬
                                                ‫הגיע אליו‪ ,‬רק היו כאן עוד מעורבים בזכיית היהלום‪.‬‬
            ‫את היהלום הוא הזוכה המאושר?‬         ‫[ויתכן שבכל אופן מדין מזיק הוא יצטרך לשלם‬

‫בגמ' בבא מציעא דף י"א עמוד א' "ראה אותן‬                          ‫אע"פ שהיהלום לא הגיע אליו]‪.‬‬
‫רצין אחר מציאה וכו' ואמר זכתה לי שדי ‪ -‬זכתה‬
‫לו‪ .‬אמר רב יהודה אמר שמואל והוא שעומד בצד‬                            ‫עלה ג'‬
‫שדהו‪ .‬ותיקני ליה שדהו דאמר רבי יוסי בר חנינא‬
‫חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו‪ ,‬הני מילי חצר‬        ‫קנין הגבהה על ידי יריה‬
‫המשתמרת אבל חצר שאינה משתמרת אי עומד‬
‫בצד שדהו אין‪ ,‬אי לא לא"‪ .‬מבואר בגמרא שאף על‬      ‫האם האדם שירה על העורב זכה ביהלום?‬
‫פי שחצרו של אדם זוכה עבורו‪ ,‬אבל כל זה כאשר‬
‫מדובר בחצר המשתמרת‪ ,‬אולם בחצר שאינה‬             ‫התוס' במסכת בבא מציעא דף ט' עמוד א'‬
‫משתמרת אין החצר זוכה רק אם הבעלים עומדים‬        ‫(ד"ה הואיל) וכן בבבא קמא דף צ"ח עמוד א' (ד"ה‬
                                                ‫וה"מ) דנים האם אדם יכול לקנות דבר שהוגבה‬
                                        ‫לידה‪.‬‬   ‫על ידו אפילו אינו בידו‪ ,‬ומביאים על כך סתירות‬
                                                ‫בגמרות‪ ,‬ולפי אחד התירוצים יוצא שאם הדבר‬
‫לפי זה במקרה שלנו [לפי הצד שהיורה לא זכה‪,‬‬       ‫הוגבה מחמתו יותר ממה שהיה בתחילה אכן מועיל‬
‫ובעל המשרד התיאש‪ ,‬והגנב לא קנה] השאלה היא‬       ‫לקנות בקנין הגבהה‪ ,‬וכדברי התוספות בקידושין‬
                                                ‫דף כ"ו עמוד א' לגבי הגבהת פיל בחבילי זמורות‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145