Page 144 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 144

‫משה‬  ‫'ג נףע‬     ‫מתנת‬                               ‫דמק‬

                      ‫עלה ב'‬

     ‫כספת בקיר‬

‫שיפצתי בית וכששברתי את הקיר מצאתי כספת‬
‫עם סכום גדול‪ ,‬הבית עבר כמה "ידים"‪ ,‬האם זה שייך‬

              ‫לבעל הדירה או שאני יכול לקחת לעצמי‪.‬‬

‫לכאורה גם כאן יש לומר שהיות ואין זה דבר הרגיל לימצא בקיר‪ ,‬וגם זה כבר היה בדירה‬
‫בשעה שהבעלים קנה את הדירה‪ ,‬וכן זה לא היה עומד לימצא‪ ,‬מכל הטעמים הללו צריך‬

                                                         ‫להיות שהשיפוצניק יכול לזכות בזה‪.‬‬

‫אולם במקרה זה שמדובר בבעלים יהודי‪ ,‬צריך להוסיף שמכיון שמדובר בדבר שיש בו‬
‫סימן הרי שצריך להכריז ולחפש אחר הבעלים של הכספת שהטמינו אותה בקיר או אחר‬

          ‫יורשיו‪ .‬ורק אם לא שייך בשום אופן לברר זאת יהיה הדין כאבידה שהרי אלו שלו‪.‬‬

‫ואמנם היה מקום לומר שגם אם אפשר לברר מיהו הבעלים הם כבר התיאשו מכיון‬
‫שהדירה עברה כמה "ידים" שיתכן בהחלט שלא כולם אנשים הגונים‪ .‬וכמו שמצינו בגמרא‬
‫בבבא מציעא דף כ"ו עמוד א' ששוכר חדר משותף בפונדק ואבד לו אבידה הוא מתיאש‬
‫מסיבה זו שלא ברור לו את מי לתבוע‪ ,‬ובודאי כאשר מדובר [לפחות מספק] באנשים שאינם‬
‫הוגנים‪ .‬אולם לא נראה לומר כן‪ ,‬היות וכאן שונה הדבר מהמקרה הנ"ל‪ ,‬כי הכספת היתה‬
‫טמונה בקיר‪ ,‬ומירב הסיכויים שאיש לא מצא אותה כלל‪ ,‬כך שאין לאותו אדם המטמין סיבה‬

                    ‫להתיאש ממנה‪ ,‬ולכן אם אפשר לעלות על עקבותיו חייבים להשיבה לו‪.‬‬

                                                ‫עלה ג'‬

           ‫מטמון בתריסים‬

            ‫שיפצתי תריסים בדירת ירושה ומצאתי בתריסים למעלה‬
                ‫מטבעות זהב יקרות‪ ,‬האם יש עלי חובת השבה ליורשים‪.‬‬

‫נראה שמקרה זה שונה מהמקרים הקודמים‪ ,‬היות וסביר להניח שהמטבעות היו שייכים‬
‫למורישים שהניחו אותם במקום מחבוא זה‪ ,‬אם כן אין כאן אבידה‪ ,‬והמטבעות שייכות‬

                                                                      ‫ליורשים ולא לשיפוצניק‪.‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149