Page 147 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 147
זמק משה המציאהו האבידה מתנת
עלה ז'
התפילין
לאלי שלו לא התקיימה שמחת הבר מצוה ,היות
ואביו אלוף משנה שלו נהרג במלחמת שלום הגליל
יומיים לפני הבר מצוה ,כך שלא קיבל תפילין .כשבאתי
לביתו להתקין לו מזוזות לבקשתו ,הראה לי זוג תפילין
שהיו מונחות בארון קיר בדירה שהיתה מושכרת להרבה
אנשים ,ועברה גם כמה "ידים" בקנין .נתברר שהתפילין
מהודרות מאד ,האם מותר לו להניחן.
לכאורה נידון זה דומה לכל המקרים הנ"ל ,היות ועברו כמה ידים הן בשכירות והן בקנין,
כך שמסתבר שהבעלים התיאשו זה מכבר מהתפלין והוא זכה בהם .אולם יש להוסיף שכאן
יתכן שגם אם מאיזה סיבה שהיא הוא לא זכה בזה ,מכל מקום נפסק בהלכה (שולחן ערוך
אורח חיים סימן י"ד סעיף ד') שמותר ליטול תפילין של אחר ולהשתמש בהם ,מכיון שניחא
ליה לאינש דאיתעביד מצוה בממונו [-נוח לו לאדם שיעשה מצוה בממונו] ,ואמנם כתב שם
בספר פרי מגדים והובא במשנה ברורה סעיף-קטן י"ג שכל זה דוקא באקראי אבל באופן
קבוע לא היות והם מתקלקלים ,מכל מקום במקרה זה שבין כך התפילין לא יושבו אליו,
מסתבר שאדרבה הוא מעדיף שהתפילין יהיו בשימוש ויעשה בהם מצוה ,מאשר יונחו כאבן
שאין לה הופכין ,ולכן בכל מקרה יכול מר אלי שלו להניח את התפילין המהודרות.
והוסיף הר"י נוסבוים שליט"א ,שנפסק בשולחן ערוך סימן רס"ז סעיף כ"א "מצא תפלין
שם [ -מלשון שומא] דמיהן ומניחן עליו מיד אם ירצה שדבר מצוי הוא לקנות בכל שעה"
עכ"ל .ולפי"ז יוכל מר אלי לקנות לעצמו את התפלין ,אמנם צריך לעשות שומא ,ובסמ"ע ס"ק
ל"ו כתב שצריך שומת בי"ד.
ובטעם שאפשר למכרו מיד ,כתב הסמ"ע כיון שלמצוה הוא צריך אינו מקפיד איזה תפלין.
ובש"ך כתב שכיון שזה מצוה "ניחא ליה לאינש ליעביד מצוה בממוניה" [-נוח לאדם שיעשה
מצוה בממונו] ולא יעמדו ריקם.
אמנם צריך גם את הסברא שמצוי לקנותו ,וכמש"כ בשו"ע ,ובזמנינו כתב המנחת אלעזר
שכל אחד מקפיד על סופר שהוא מכיר וכדומה ,אם כן יש לומר שמקפיד שלא ימכרום,
אולם בנידון שלנו שכבר עבר זמן רב מסתבר שאין בזה קפידא ויוכל לשום את התפלין
