Page 17 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 17
יז משה 'א גריש -החיפת מתנת
שאם בדיעבד עלה נחיל דגים מהים הוא יהיה פטור במלאכת ההצלה ,וכתב הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל
על כך.
(בגליון שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ח על דברי המגן אברהם
פסק המשנה ברורה
בס"ק ח') שנידון זה תלוי בחילוקי גירסאות בגמרא.
בשולחן ערוך (אורח חיים סימן שכ"ח סעיף י"ג) נפסק
"כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה ,הרי זה ירושלמי
משובח אפילו אם מתקן עמו דבר אחר ,כגון שפירש
מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר וצד עמו דגים ,וכן בירושלמי (שבת פרק י"ג משנה ו') "ראה תינוק
כל כיוצא בזה" ,ובמשנה ברורה (ס"ק ל"ח) כתב "וכן מבעבע בנהר ונתכוין להעלותו ולהעלות נחיל של
כל כיוצא בזה ...גם כן שרי כיון שאינו מכוין לזה", דגים עמו מותר" ,והוכיח מכאן בחידושי הר"ן (שבת
הרי שלא התיר המשנה ברורה אלא רק אם לא כיון דף ל"ח עמוד א' מדפי הרי"ף) שמותר לכתחילה לכוין
לכך ,אמנם בשער הציון (ס"ק י"ז) האריך במחלוקת לצוד נחיל של דגים בעת ההתעסקות בהצלת
הראשונים בזה וציין שגם ההלכות גדולות (הלכות נפשות ,אמנם המאירי (יומא דף פ"ד עמוד ב') כתב על
שבת פרק כ"ג) והרוקח (סימן ק"ט) סוברים שמותר דברי הירושלמי "ויראה על מותר זה שפירושו פטור,
לכוין לכתחילה אף לצורך התועלת הנוספת ,ומנגד שלכתחילה ודאי כך שמצרף כונת איסור עם כונת
המאירי (יומא דף פ"ד עמוד ב') ורבינו ירוחם (נתיב י"ב חלק היתר ,אסור" ,המאירי נדחק לפרש שהירושלמי
לא התיר לכתחילה לעשות כן ,כי לכתחילה בודאי
ט') הינם בכלל האוסרים לכוין כן לכתחילה. שאין כל היתר לצרף למחשבת הצלת נפשות גם
ונאריך בזה בעלה ח'. כונה נוספת ,אלא עיקר כונת הירושלמי להורות לנו
אותו ואת בנו
לאור זאת נתבונן במקרה הבא.
ד"ר מאיר ב .שיחי' הינו רופא ובר אוריין ,והוא
הוזמן למסור בבית הכנסת לאחר תפילת מוסף שיעור
בענינא דיומא ,ד"ר מאיר הקדיש במשך יום שישי כמה
שעות להכנת השיעור ,ובסמוך לכניסת השבת הוא
גמר לערוך את השיעור ,בסיום ההקלדה הקיש ד"ר
מאיר על "הדפס" ,אך הוא לא שם לב שהמדפסת לא
היתה מחוברת למחשב כך שבשבת כל החומר נשאר
טמון בתוך המחשב ולד"ר מאיר לא היתה גישה לתוכן
השיעור ,כשד"ר מאיר קלט את הבעיה הוא היה נבוך
