Page 16 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גריש ‪ -‬החיפת‬ ‫מתנת‬ ‫טז‬

‫דרך בית הקברות‪ ,‬עם הגעתם ליעד חש שמואל שלא‬
‫בטוב והוא התעלף‪ ,‬בקרבת מקום שהו כמה בחורים‬
‫שהתמחו בעזרה ראשונה והם החישו לשמואל סיוע‬

‫מציל חיים‪.‬‬

‫עתה תוהה שמואל האם מאחר והתברר שקיצור הדרך היה חיוני להצלת‬
‫חייו מפני כן הוא ינוקה מעון על כך שהוא הלך דרך בית הקברות‪.‬‬

‫הנידונים‪ ,‬כי במקרה זה הצורך בהצלה התעורר‬ ‫התחדשות‬
‫לאחר שכבר נעשה החטא‪ ,‬ויתכן שבגין היתר‬
‫הלכתי שהתעורר לאחר זמן לא ניתן לחפות‬ ‫גם נידון זה דומה ביסודו למחלוקת רבה ורבא‬
‫רטרואקטיבית על מעשה שהיה בעת ההיא מעשה‬ ‫(מנחות דף ס"ד עמוד א') אם העיקר זה המעשה או‬
‫איסור‪ ,‬וזאת בשונה מהפורס מצודה להעלות‬ ‫העיקר זה המחשבה‪ ,‬כי אם העיקר זה המעשה‬
‫דגים והעלה תינוק שהתברר שכבר בעת פריסת‬ ‫דהיינו התוצאה‪ ,‬נמצא ששמואל כהן לא עשה‬
‫מעשה איסור כי הרי התברר שההליכה דרך‬
‫המצודה היה זה מעשה חיוני להצלת התינוק‪.‬‬ ‫בית הקברות היתה נצרכת להצלת חייו‪ ,‬אבל אם‬
‫העיקר זה המחשבה אם כן מכיון ששמואל כהן‬
‫וכפי שיתבאר בעלה ה' לנושא זה ישנם‬ ‫הלך בבית הקברות מתוך מחשבת עוון ממילא‬
‫השלכות רבות‪ ,‬ונחלקו בזה גאוני עולם‪.‬‬ ‫הוא לא ינוקה מעוון‪ .‬אך יש חילוק מהותי בין‬

‫חלק ב'‬

‫תועלת כפולה‬

‫מחלוקת הראשונים‬ ‫יומא (דף פ"ד עמוד ב') "תנו רבנן מפקחין פקוח‬
‫נפש בשבת‪ ,‬והזריז הרי זה משובח‪ ,‬ואין צריך ליטול‬
‫בביאור המסר העולה מהגמרא נחלקו‬ ‫רשות מבית דין‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬ראה תינוק שנפל לים‪,‬‬
‫הראשונים‪ ,‬יש הסוברים שמדברי הגמרא מתבאר‬ ‫פורש מצודה ומעלהו‪ ,‬והזריז הרי זה משובח‪ ,‬ואין‬
‫שבעת פעולת ההצלה יש היתר להתכוין במפורש‬ ‫צריך ליטול רשות מבית דין‪ ,‬ואף על גב דקא צייד‬
‫לצורך התועלת האישית שיש מכך למציל‪ ,‬אך יש‬ ‫כוורי‪[ ,‬אם תינוק נפל לים בשבת פורסים מצודה‬
‫הסוברים שאין כל היתר לעשות כן לכתחילה‪ ,‬אלא‬ ‫בכדי לנסות לעלות את התינוק מהים‪ ,‬וזאת למרות‬
‫כונת הגמרא היא שאם המתעסק בהצלת נפשות‬
‫היה לו מכך תועלת נוספת אין בזה בכדי להטיל דופי‬ ‫שיתכן שיעלו במצודה גם דגים]"‪.‬‬