Page 43 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 43

‫מתנת הלצהה משה מג‬

‫היא‪ ,‬אלא שבהריגה זו אפשר להציל חיים‪ ,‬דבר זה‬            ‫ונראה שאינו דומה כלל למקרה של ירוט המטוס‪,‬‬
‫לא למדנו ממשנתו של החזון איש‪ ,‬ובודאי שהדבר‬             ‫שם מדובר להציל על ידי הפלת מטוס שהנוסעים בו‬
‫אסור‪ ,‬משום שאין דוחין נפש מפני נפש‪ .‬כלומר‬              ‫נחתם דינם למיתה רח"ל‪ ,‬כי הרי בכל מקום בו יפול‬
‫פעולה של הצלה מותר לעשותה גם כשהורגים על‬               ‫המטוס הם יתרסקו יחד עמו‪ ,‬ולכן להצלת רבים‬
‫ידה‪ ,‬אבל פעולה של הריגה אסורה בהחלט גם אם על‬           ‫אחרים הורה הגרי"ש זצ"ל שיש ליירטו להצלת‬
                                                       ‫האחרים‪ .‬אולם במקרה דנן‪ ,‬הרי לא מדובר לעצור‬
                               ‫ידה תהיה הצלה‪.‬‬          ‫את מרוצת הקרון ע"י אדם שבלאו הכי עומד למות‪,‬‬
                                                       ‫אלא ע"י אדם שעתה אינו בכלל סכנה כלל‪ ,‬והרי‬
             ‫כך ששתי האופציות אינם נכונות‪.‬‬             ‫מדובר בעל כרחו ולא מרצונו כפי שעשתה אסתר‬
                                                       ‫שמסרה נפשה לכלל‪ ,‬אם כן אין לנו היתר לעשות כן‬
‫דוגמא לכך נצטט מספרו של הרב פרופסור‬
‫אברהם ס‪ .‬אברהם הי"ו (נשמת אברהם מהדורא בתרא חלק‬                                      ‫בידים בכל מקרה‪.‬‬

                        ‫ד'‪ ,‬חושן משפט סוף סימן תכ"ו)‪:‬‬  ‫ואמנם אם קיימת אפשרות לעשות כן ע"י‬
                                                       ‫חלק מאותם הנוסעים שבכל מקרה עומדים ליפול‬
‫שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל ומהגרי"ש‬                   ‫לתהום‪ ,‬דבר זה דומה לנידון שהארכנו לדון בו לעיל‪,‬‬
‫אלישיב (שליט"א) [זצ"ל]‪ ,‬שאין לעבור בטרקטור‬             ‫ועלה בידינו שבהסכמתו אפשרי הדבר ואף רצוי‪,‬‬
‫על הריסות בנין שבספק נמצאים כמה אנשים‬                  ‫והוא עצמו אף מחוייב בזה‪ ,‬אלא שתלוי אם מדובר‬
‫בקירוב מקום‪ ,‬כדי להציל רבים אחרים שנמצאים‬              ‫במישהו מסויים או באחד מהנוסעים‪ ,‬ואם אפשר‬
‫ודאי יותר פנימה‪ ,‬כי הורג הוא את אלה בידים‪,‬‬             ‫לבחור אחד מהם‪ ,‬שוב אין מחוייבות לאף אחד מהם‪,‬‬

                       ‫ושב ואל תעשה עדיף‪.‬‬                                     ‫אלא שלמצוה רבה יחשב‪.‬‬

‫אמנם יש לציין את סיפורו המרתק של רבינו בעל‬             ‫אלא שהיה מקום לומר‪ ,‬לפי מה שכתב החזון‬
‫הפני יהושע‪ ,‬כפי שכתב בהקדמת ספרו‪ ,‬שבשריפת‬              ‫איש‪ ,‬שאם עושה מעשה להצלה‪ ,‬אי אפשר להחשיבו‬
‫ענק שהיתה בעירו אירעו מפולות רבים של בתים‪,‬‬             ‫למעשה של הריגה‪ ,‬ולכן פעולת הטיית החץ לצד‬
‫ואף הוא היה מתחת להריסות ביתו‪ ,‬וניצל באורח‬             ‫אחר מותרת‪ ,‬על אף שבכך יהרג האדם שבכיוון‬
‫פלא לאחר שקיבל על עצמו להתעסק בחידושיו על‬              ‫המוסט‪ ,‬אך מכיון שפעולת הצלה היא‪ ,‬והצלת רבים‪,‬‬
‫המסכתות‪ ,‬ובתוך דבריו מתאר את הסכנה שהיתה‬               ‫לכן הדבר מותר‪ ,‬אם כן גם כאן היה אפשר להתיר‬

         ‫דוקא מחמת פעולות ההצלה‪ ,‬ואלו דבריו‪:‬‬             ‫מטעם זה כי הרי סוף סוף במעשה זה ינצלו רבים‪.‬‬

‫רק עדיין קול שפעת המולת המון לאלפים‬                    ‫אולם גם מטעם זה אין להתיר כלל‪ ,‬ואינו דומה‬
‫ולרבבות הולך וסוער‪ ,‬הרומסין על הגג‪ ,‬ותבקע‬              ‫כל עיקר לדברי החזון איש‪ .‬החזון איש דיבר במקרה‬
‫הארץ לקולם‪ ,‬ורבים אשר המיתו ברמיסתם יותר‬               ‫שפעולת הסטת החץ היא באמת פעולה בכוונה של‬
‫מאשר בראשונה‪ ,‬אף דלא הוי סגי בלאו הכי [‪-‬אף‬             ‫הצלה‪ ,‬ולכן היא מוגדרת כפעולת הצלה ולא כפעולת‬
‫שלא היה אפשר בלעדי זה] שכוונתם להציל‬                   ‫הריגה‪ ,‬ומשום כך התיר לעשות כן גם במקרה‬
                                                       ‫שתיגרם מכך מיתת האחר בידים‪ ,‬לא כן במקרה של‬
                               ‫ולפקוח הגל‪.‬‬             ‫הקרון‪ ,‬הרי הפעולה עצמה ודאי שפעולה של הריגה‬

‫ומדבריו משמע שאכן כך ראוי לנהוג‪ ,‬על אף‬
‫שבחיפושיהם הרגו רבים‪ ,‬מאחר שלא היו יכולים‬

    ‫להציל בלעדי זה‪ .‬וצריך עיון לחלק בין המקרים‪.‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48