Page 43 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 43
מתנת הלצהה משה מג
היא ,אלא שבהריגה זו אפשר להציל חיים ,דבר זה ונראה שאינו דומה כלל למקרה של ירוט המטוס,
לא למדנו ממשנתו של החזון איש ,ובודאי שהדבר שם מדובר להציל על ידי הפלת מטוס שהנוסעים בו
אסור ,משום שאין דוחין נפש מפני נפש .כלומר נחתם דינם למיתה רח"ל ,כי הרי בכל מקום בו יפול
פעולה של הצלה מותר לעשותה גם כשהורגים על המטוס הם יתרסקו יחד עמו ,ולכן להצלת רבים
ידה ,אבל פעולה של הריגה אסורה בהחלט גם אם על אחרים הורה הגרי"ש זצ"ל שיש ליירטו להצלת
האחרים .אולם במקרה דנן ,הרי לא מדובר לעצור
ידה תהיה הצלה. את מרוצת הקרון ע"י אדם שבלאו הכי עומד למות,
אלא ע"י אדם שעתה אינו בכלל סכנה כלל ,והרי
כך ששתי האופציות אינם נכונות. מדובר בעל כרחו ולא מרצונו כפי שעשתה אסתר
שמסרה נפשה לכלל ,אם כן אין לנו היתר לעשות כן
דוגמא לכך נצטט מספרו של הרב פרופסור
אברהם ס .אברהם הי"ו (נשמת אברהם מהדורא בתרא חלק בידים בכל מקרה.
ד' ,חושן משפט סוף סימן תכ"ו): ואמנם אם קיימת אפשרות לעשות כן ע"י
חלק מאותם הנוסעים שבכל מקרה עומדים ליפול
שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל ומהגרי"ש לתהום ,דבר זה דומה לנידון שהארכנו לדון בו לעיל,
אלישיב (שליט"א) [זצ"ל] ,שאין לעבור בטרקטור ועלה בידינו שבהסכמתו אפשרי הדבר ואף רצוי,
על הריסות בנין שבספק נמצאים כמה אנשים והוא עצמו אף מחוייב בזה ,אלא שתלוי אם מדובר
בקירוב מקום ,כדי להציל רבים אחרים שנמצאים במישהו מסויים או באחד מהנוסעים ,ואם אפשר
ודאי יותר פנימה ,כי הורג הוא את אלה בידים, לבחור אחד מהם ,שוב אין מחוייבות לאף אחד מהם,
ושב ואל תעשה עדיף. אלא שלמצוה רבה יחשב.
אמנם יש לציין את סיפורו המרתק של רבינו בעל אלא שהיה מקום לומר ,לפי מה שכתב החזון
הפני יהושע ,כפי שכתב בהקדמת ספרו ,שבשריפת איש ,שאם עושה מעשה להצלה ,אי אפשר להחשיבו
ענק שהיתה בעירו אירעו מפולות רבים של בתים, למעשה של הריגה ,ולכן פעולת הטיית החץ לצד
ואף הוא היה מתחת להריסות ביתו ,וניצל באורח אחר מותרת ,על אף שבכך יהרג האדם שבכיוון
פלא לאחר שקיבל על עצמו להתעסק בחידושיו על המוסט ,אך מכיון שפעולת הצלה היא ,והצלת רבים,
המסכתות ,ובתוך דבריו מתאר את הסכנה שהיתה לכן הדבר מותר ,אם כן גם כאן היה אפשר להתיר
דוקא מחמת פעולות ההצלה ,ואלו דבריו: מטעם זה כי הרי סוף סוף במעשה זה ינצלו רבים.
רק עדיין קול שפעת המולת המון לאלפים אולם גם מטעם זה אין להתיר כלל ,ואינו דומה
ולרבבות הולך וסוער ,הרומסין על הגג ,ותבקע כל עיקר לדברי החזון איש .החזון איש דיבר במקרה
הארץ לקולם ,ורבים אשר המיתו ברמיסתם יותר שפעולת הסטת החץ היא באמת פעולה בכוונה של
מאשר בראשונה ,אף דלא הוי סגי בלאו הכי [-אף הצלה ,ולכן היא מוגדרת כפעולת הצלה ולא כפעולת
שלא היה אפשר בלעדי זה] שכוונתם להציל הריגה ,ומשום כך התיר לעשות כן גם במקרה
שתיגרם מכך מיתת האחר בידים ,לא כן במקרה של
ולפקוח הגל. הקרון ,הרי הפעולה עצמה ודאי שפעולה של הריגה
ומדבריו משמע שאכן כך ראוי לנהוג ,על אף
שבחיפושיהם הרגו רבים ,מאחר שלא היו יכולים
להציל בלעדי זה .וצריך עיון לחלק בין המקרים.