Page 46 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 46
משה 'ג גירשל חפסנ ' -ב הלע מתנת מו
וכך התבררה העובדה כי דוקא הנהגתו ה"מוזרה" כביכול של הרב ,היא שהצילה את אותו
חייל ,מאחר שבתוך הזמן שהיו צריכים למצוא רב אחר שיתוודה עמו הוגש הערעור ,ולבסוף
אכן ניצלו חייו.
לאחר מעשה נדרשו בני העיר מפיו לידע מה היה טעמו .והוא פירש להם שההלכה
ברמב"ם בהלכות יסודי התורה בפרק חמישי היו נר לרגליו ,שם הוא פוסק שאסור למסור
לגוי יהודי מסוים על מנת להורגו ,וגם אם כאשר לא ימסרו לו יהרגו כולם ,אם אותו יהודי
אינו חייב מיתה יהרגו כולם ואל ימסרו לו[ .כזכור דברי הרמב"ם אלו נתבארו בהרחבה לעיל
בעלה א' ,ומקרה זה הוא ממש להיפך מהמקרה המצער שהובא שם מה"רב" מאושמינה].
הבנתי – אמר הרב זצ"ל – כי בהליכתי אליו לשמוע את וידויו אני מקרב את מיתתו ,כי אחרי
הוידוי מוציאים אותו מיד להורג ,וידעתי שחייל זה אשר נרדם בשמירה אינו מחויב מיתה,
כי לא מרד במלכות ,ועל כן מה שיש איום מחמת הנהגתי זו על כל יהודי בריסק אינה סיבה
למוסרו למיתה .וכך בזכות הנהגת התורה נתקבל הערעור של בני המשפחה והאסיר ניצל.
עלה ב'
דמותו של מנהיג נאמן בישראל
ואלו דבריו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל על האדמו"ר מקארלין – פינסק זצ"ל:
"האדמו"ר רבי אברהם אלימלך פרלוב זצ"ל מקארלין–פינסק וכו' ,וכמה היה ליבו מיצר
ודואג לכל היהודים במדינת פולין ובעולם כולו ואם כי בפרוץ המלחמה נמצא בארץ ישראל
שב לפולין תיכף כרועה נאמן ,להיות מיצר בצערם ,גם כששוחררה וילנא והיתה היכולת בידו
לבא לוילנא ,לא עזב את עדתו ונשאר בקרלין ,תיכתב זאת לדורות הבאים ממנו יראו וילמדו,
ממעשה אבותינו אשר מסרו עצמם לטובת אחרים ,שמחו בשמחתם וסבלו בצערם".
(דברי מרן זצ"ל הובאו בספר הזכרון לקהילת לולינץ,
וצוטטו בספר "מרן הרב שך" עמוד .)325
וכך אמר הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד ,לפי מה שמסר הג"ר נתן אורדמן
זצ"ל ,כשפגשו בערב מלחמת העולם השניה ושאלו מדוע הוא חוזר לברנוביץ הרי זה סכנת
נפשות לשוב לשם ,וענה לו :אינני יכול לעזוב את התלמידים שלי לבדם ללא מנהיג במצב
כזה( .מפי בנו ידידי הרה"ג ר' דוד אורדמן שליט"א)
ויש להבין היכן נלמד דבר זה מן התורה .ואמר ידידי הנ"ל ,שמנהיג שעוזב את הציבור
במצב כזה ,עבורם זה נחשב כמיתה נפשית ורוחנית.
