Page 42 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 42
משה 'ג גירש ' -ז הלע מתנת מב
פעולה של הריגה עם כוונה של הצלה כמו במקרה לא כן במקרה של הגרי"ש זצ"ל ,גם הריגת
של החזו"א ,אלא היא פעולה של הצלה שטמון בה היהודי אינה פעולה של הרג עם כוונה להצלה ,אלא
גם פעולה של הריגה ,ולכן מסתבר שיש כאן מקום היא אך ורק פעולה של הצלה ע"י הריגת המחבלים,
להקל יותר ,בהצטרף עם הנתון שבלאו הכי הוא אלא שהיות ובכלל אותם מחבלים נמצא גם היהודי,
עומד ליהרג ,וזו קולא נוספת על המקרה שדן בו ממילא הריגתו נכללת בכלל פעולת ההצלה ,ונמצא
שאין כאן כל מעשה של הריגה .כלומר ,אין זה
החזו"א*.
הצלת הקרון עלה ז'
להבהרת הדברים נוסיף מקרה נוסף ,שבמבט ראשון הוא דומה למקרים
הנ"ל ,אך לאחר העיון נאבחן את החילוק ביניהם:
חוקרים ערכו משאל לחקור יחסי בין-אנוש ,ושאלו
מדגם של אנשים מה לדעתם עלינו לעשות בסיטואציה
כזו :קרון נוסעים ובו נוסעים רבים אבדה דרכה והיא
שועטת לעבר פי תהום אם לא יעצרוה .האפשרות
לעוצרה היא בשני אופנים :א .להטות לעברה רכב חולף
ובו נהג אחד ,שעל ידי התרסקות הרכב [והנהג ,כמובן]
יעצור הקרון משעיטתו לעבר התהום ונוסעי הקרון ינצלו.
ב .להשליך על מסלול הנסיעה של הקרון אדם כבד רחב-
גרם שבהריגתו יציל אף הוא אנשים רבים .תשובתם של
רוב האנשים חילקה בין המקרים ,והם נטו יותר לחייב את
פעולת ההצלה הראשונה ,בעוד הססו רבות על הפעולה
השניה ,אולם הבה נטה אזנינו לשמוע דעת תורה.
ובמקרה של ירוט המטוס הכריע מרן הגרי"ש לפי דעת תורתינו הקדושה הרי למדנו :אין
אלישיב זצ"ל שיש ליירט את המטוס להצלת הורגים נפש מפני נפש! אלא שיש לדון אם להצלת
התושבים שעל הקרקע ,אלא שעלינו לברר אם נפשות רבות אכן דוחים נפש של יחיד ,וכמו שראינו
לעיל (עלה ג') שזו מחלוקת בין רבותינו הפוסקים,
ההוראה הזו תקפה גם למקרה זה.
* אולם העיר חתני הרה"ג ר' ברוך אריה וינברג שליט"א ,שמאידך יש למצוא בפסק מרן הגרי"ש זצ"ל צד חידוש נוסף,
שהרי במקרה שמדבר בו החזו"א ,אין האדם מחדש פעולת הריגה ,אלא שהוא מטה את כיוון החץ לכיוון אדם מסויים
ולא לאחרים ,משא"כ בדברי הגרי"ש הרי הוא מחדש פעולת הריגה שתפגע באדם ,שהרי מדובר בכדור מסויים שנורה
אך ורק אליו ,ונמצא א"כ שיש כאן פעולת הריגה מחודשת ,שגם דבר זה התיר מרן זצ"ל לצורך הצלת הרבים האחרים.