Page 171 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫קעא‬ ‫משה‬ ‫המציאהו האבידה‬ ‫מתנת‬

‫לבדוק אם הבעלים עומדים שם ואינם נוקטים‬ ‫הרי אלו שלו מפני שנתיאשו הבעלים"‪ ,‬והגמרא שם‬
‫בפעולת הצלה כלשהיא לחפציהם הרי זה מהוה‬ ‫מעמידה שמדובר כשיכול להציל על ידי הדחק‪ ,‬ולכן‬
‫יש חילוק אם הבעלים מרדפין אחרי חפציהם שאז‬
‫סימן שנתיאשו‪.‬‬ ‫אינם מתיאשים‪ ,‬לבין אם אינם מרדפין אחריהם‬

‫לפי זה‪ ,‬החפצים שנשטפו בסופה בניו אורליינס‪,‬‬ ‫שאז הם מתיאשים‪.‬‬
‫אותם שהיו בשטחים מגודרים כגון בחנויות וכדומה‬
‫– אסור ליטלם והם שייכים עדיין לבעליהם [אלא‬ ‫וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך חושן משפט‬
‫אם כן ידוע מי הם הבעלים ורואים שאינם מצילים‪,‬‬ ‫סימן רנ"ט סעיף ז' "המציל מהארי והדוב וזוטו של‬
‫ואם היה בזה סימן ובמקום שרובו ישראל – בכל‬ ‫ים ושלוליתו של נהר הרי אלו שלו אפילו הבעל‬
‫מקרה זה שייך לבעלים]‪ ,‬אבל החפצים ששטים‬ ‫עומד וצווח‪ ,‬ואם יש מכשולות בנהר שעל ידי כן‬
‫דבר הצף בו עומד שם אם הוא דבר שיש בו סימן‬
‫בשטחים פתוחים – הרי אלו שלו‪.‬‬ ‫מסתמא לא הוי יאוש"‪ ,‬והוסיף הרמ"א "ואם הוא‬
‫דבר שאין בו סימן אם הבעלים יכולים להציל והן‬
‫אמנם אותם חפצים שנסחפו לעבר שטחים‬ ‫רודפים אחר האבידה וכו' לא זכה בהן המוצא‪ ,‬אבל‬
‫פתוחים‪ ,‬אלא שעדיין הם בתוך המקומות‬ ‫אם הוא דבר שאינו יכול להציל מיד והוא עומד‬
‫המגודרים‪ ,‬שדבר זה יש להגדירו כיכול להצילו על‬ ‫ואינו רודף אחריו ודאי מייאש וסתמא הוי יאוש"‪.‬‬
‫ידי הדחק‪ ,‬במקרה זה אף אם יש בו סימן [ובמקום‬ ‫וכמו שהגר"א בביאורו לשולחן ערוך שם מסכם את‬
‫שרובו ישראל] מכל מקום רק אם הבעלים לא‬ ‫ההלכה‪" :‬הכלל‪ :‬דבאינו יכול להציל – לעולם שלו‬
‫עומדים שם באפס מעשה אלא משתדלים‬ ‫[‪-‬של המוצא]‪ ,‬ויכול להציל ויש בו סימן – לעולם‬
‫בהצלתם אז אינם מתיאשים‪ ,‬אבל אם הם אינם‬ ‫חייב להחזיר‪ ,‬אין בו סימן או שיכול להציל אחר‬
‫שטיפה על ידי הדחק – אפילו יש בו סימן; מרדפין‬
‫עושים מאומה אפילו שיש בו סימן הרי אלו שלו‪.‬‬
‫וסתמא ‪ -‬חייב‪ ,‬אין מרדפין ‪ -‬שלו"‪.‬‬
‫דינים אלו נכונים ביחס לסופת קתרינה שאכן‬
‫התברר כסופה קטלנית וסוערת‪ .‬בנוגע לסופת‬ ‫כלומר שדבר שאפשר להגיע אליו על ידי‬
‫גוסטאב שלבסוף לא היתה הרבה מעבר לסופה‬ ‫עיכובים שונים לחפצים הקיימים במים המוצפים‬
‫מצויה‪ ,‬דין החפצים שעמדו להשטף בה ולבסוף לא‬ ‫אין זה נחשב כאבוד ממנו ומכל אדם‪ ,‬אלא שצריך‬

‫נשטפו ‪ -‬עיין להלן שריג י"ב‪.‬‬