Page 543 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫זפר‬ ‫משה‬ ‫רכממו חקמ‬ ‫מתנת‬

‫הרי יהיה בזה איסור לא תחנם‪ ,‬אלא הם מכרו את‬ ‫היתר מכירה הלכה ולא למעשה‬
‫הקרקעות למשך שנתיים בלבד ואחרי כלות הזמן‬
‫יוחזרו הקרקעות לבעליהם‪ ,‬כי סברו הגאונים‬ ‫וכמבואר מכל זה שההיתרים הנזכרים לא‬
‫הנזכרים שבמכירה לזמן מצד אחד אין בזה איסור‬ ‫התקבלו הלכה למעשה‪ ,‬ובפועל ההיתר מכירה‬
‫לא תחנם‪ ,‬כי איסור לא תחנם זה רק כאשר מוכרים‬ ‫לא התבסס על היתרים אלו‪ ,‬אלא ההיתר מכירה‬
‫את הקרקע לצמיתות‪ ,‬ומצד שני מאחר ובשנת‬ ‫התבסס על ב' היתרים אחרים‪ ,‬א‪ .‬מכירה לזמן‪ ,‬ב‪.‬‬
‫השמיטה הקרקע של הנוכרי ממילא לא נוהגת‬ ‫מכירה על מנת לקוץ את האילן‪[ ,‬הדברים דלהלן‬
‫מבוססים על ההקדמה לספר מעדני ארץ על‬
‫קדושת שביעית בקרקע‪.‬‬ ‫שביעית ממרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך‬
‫זצ"ל‪ ,‬ועל ספר השמיטה להגאון רבי יחיאל מיכל‬
‫ההיתר לא התקבל‬
‫טיקוצ'ינסקי זצ"ל]‪.‬‬
‫אך למרות שהיו מרבני הגולה שהסכימו עם‬
‫ההיתר‪ ,‬אבל היו גם שערערו על ההיתר ולא הסכימו‬ ‫מכירה לזמן‬
‫עמו‪ ,‬ובכלל המערערים היו הנצי"ב‪ ,‬והבית הלוי‪,‬‬
‫והגאון רבי דוד מקרלין זצ"ל‪ ,‬ואף רבני ארץ ישראל‬ ‫בשנת תרמ"ח לאחר שחקלאים מארץ ישראל‬
‫התנגדו בכל תוקף להיתר [למעט הראשון לציון‬ ‫פנו אל רבני הגולה וביקשו מהם שימצאו להם‬
‫הגאון רבי יעקב שאול אלישר זצ"ל]‪ ,‬והם טענו‬ ‫היתר לעבוד את עבודת הקרקע בשביעית מתוך‬
‫שהמצב בארץ מאפשר לשמור על מצוות השמיטה‬ ‫חשש שההימנעות מעבודת הארץ תמיט אסון‬
‫כהלכתה‪ ,‬ובזה הם שמטו את ההנחה שהביאה את‬ ‫כלכלי על הישוב היהודי מה שעלול אף להוביל‬
‫רבני הגולה לסמוך את ידם על ההיתר‪ ,‬ולכן רבני‬ ‫למצב של פיקוח נפש‪ ,‬לכן נועדו בורשא הגאונים‬
‫ארץ ישראל לא אבו להסתמך על ההיתר‪ ,‬ואכן רוב‬ ‫רבי ישראל יהושע מקוטנא זצ"ל ורבי שמואל‬
‫החקלאים נשמעו לדעת רבותיהם רבני ארץ ישראל‬ ‫מוהליבר מביאלסטוק זצ"ל‪ ,‬וכן רבי שמואל זנוויל‬
‫קלפפיש מורשא זצ"ל‪ ,‬ואחר שיקול הדעת ועיון רב‬
‫והם שמרו על השמיטה כהלכתה‪.‬‬ ‫מצאו תקנת היתר‪ ,‬אולם למעשה לא רצו להתיר‬
‫כי אם על תנאי שיסכים עמהם הגאון רבי יצחק‬
‫ובחזון איש (יורה דעה סימן ס"ה אות ד')‬ ‫אלחנן מקאוונא זצ"ל‪ ,‬ואכן גם הוא הצטרף להיתר‬
‫התייחס להיתר זה של מכירה לזמן‪ ,‬ואחר שהחזון‬ ‫שהגו הגאונים הנזכרים‪ ,‬ובסיסו של ההיתר היה‬
‫איש הוכיח שגם מכירה לזמן מוגדרת כמכירה‬ ‫למכור את הקרקעות לישמעאלים אך לא במכירה‬
‫ממילא שולל החזון איש את היתר זה וכותב שגם‬ ‫מוחלטת‪[ ,‬כלומר שמוכרים לנוכרים במחיר מופרז‬
‫את הקרקע‪ ,‬ולאחר השמיטה חוזרים ורוכשים את‬
‫המוכר לזמן עובר על איסור לא תחנם‪.‬‬ ‫הקרקעות מהנוכרים‪ ,‬ומכיוון שהגוי התחייב הון‬
‫רב עבור הקרקע והוא בוודאי עדיין לא שילם את‬
‫מכירת האילנות על מנת לקצוץ אותם‬ ‫התמורה לרכישה‪ ,‬לכן הוא יסכים בחפץ לב לאחר‬
‫השמיטה לחזור ולמכור את הקרקעות ליהודים]‪,‬‬
‫אמנם לפני שנת השמיטה תרנ"ו כאשר‬ ‫כי אם ימכרו את הקרקע לנוכרי במכירה מוחלטת‬
‫היישוב היהודי בארץ גדל והתרחב והמצב הכלכלי‬
‫התערער‪ ,‬חידש הגאון רבי נפתלי הירץ זצ"ל אב"ד‬
‫יפו היתר חדש שהתבסס על דברי הגמרא (עבודה‬