Page 542 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫ופר‬

‫שמואל מסלנט זצ"ל לא רצה להסתמך על היתר‬ ‫ראוי לעשות את המכירה עם ישמעאלים‪ ,‬אך כתב‬
‫זה‪ ,‬ועיין עוד בספר השמיטה לגאון רבי יחיאל‬ ‫שם שבוודאי שאין להסתמך רק על היתר זה בלבד‬
‫מיכל טיקוצ'ינסקי זצ"ל (פרק י' 'קולות קלושות')‪,‬‬
‫שהביא שכמה רבנים רצו להתיר לעשות 'היתר‬ ‫אלא רק בצירוף להיתרים אחרים‪.‬‬

‫מכירה' מחמת דברי המהרש"א הללו‪.‬‬ ‫והארכנו בכל זאת בעלה ז'‪.‬‬

‫אבל כבר נתבאר באריכות בעלה י"א שלא ניתן‬ ‫היתר ג'‬
‫להסתמך על דברי המהרש"א הללו הלכה למעשה‪.‬‬ ‫למכור לגוי קרקע שנקנתה ממנו‬

‫היתר ד' ‪ -‬הפסד מרובה‬ ‫המהרש"א (גיטין דף מ"ז עמוד א') כתב שאם‬
‫יהודי רכש קרקע מגוי הוא רשאי לחזור ולמכור‬
‫ובספר השמיטה להגאון רבי יחיאל מיכל‬ ‫לו בחזרה את הקרקע שהוא רכש ממנו ואין בזה‬
‫טיקוצ'ינסקי (פרק י' 'קולות קלושות') העלה צד‬ ‫איסור לא תחנם‪[ ,‬אמנם המהרש"א לא מכריע‬
‫להתיר למכור את הקרקעות שבארץ לפני השמיטה‬ ‫בדבר להיתר אלא רק כותב שאפשר שבמקרה‬
‫מפני שההימנעות ממכירתם תגרום הפסד מרובה‪,‬‬ ‫כזה אין איסור]‪ ,‬ויש מהאחרונים שהוסיפו על דברי‬
‫כי הרי בספר כפתור ופרח (פרק י') התיר למכור‬ ‫המהרש"א שכשם שמותר למכור את הקרקע לגוי‬
‫בארץ קרקע לנוכרי אם ההימנעות מהמכירה תגרום‬ ‫שממנו רכשת את הקרקע‪ ,‬כך גם מותר למכור את‬
‫הפסד מרובה‪ ,‬אך הוא דוחה היתר זה כי הרי מכיוון‬ ‫הקרקע לגוי אחר כי מה לי מוחמד מה לי מוסטפה‪,‬‬
‫שהתורה ציוותה להשבית את הקרקע בשמיטה‬ ‫סוף דבר מאחר ובית זה היה של גוי לכן יהיה מותר‬
‫אם כן השבתת הארץ שהיא מצווה מן התורה אינה‬ ‫לחזור ולמכור אותו לגוי ואין הבדל בין אם הקונה‬
‫נחשבת להפסד בכדי שנתיר מחמת זאת את איסור‬ ‫יחזור וימכור את הבית לגוי שממנו הוא רכש את‬

‫לא תחנם‪.‬‬ ‫הבית‪ ,‬ובין אם הקונה ימכור את הבית לגוי אחר‪.‬‬

‫ואף עיקר ההיתר של הכפתור ופרח שנוי‬ ‫ועל פי זה הם צידדו שכיום מותר למכור‬
‫במחלוקת‪ ,‬כי אמנם האבני נזר (יורה דעה סימן‬ ‫לנוכרים קרקע בארץ הקודש כי הרי כיום כל‬
‫תנ"ח) צירף היתר זה כסניף לנידון שהועלה לפניו‪,‬‬ ‫הקרקעות נרכשו מהישמעאלים שגרו כאן לפני‬
‫אבל בספר פאת השולחן לרבי ישראל משקלוב‬ ‫העלייה לארץ‪ ,‬וממילא מותר לחזור ולמכור את‬
‫זצ"ל (פרק א' ס"ק מ') שלל התר זה‪ ,‬וכן בספר‬ ‫הקרקעות גם לגויים אחרים‪ ,‬כי הרי כאמור מה לי‬
‫זכר שמחה (סימן רט"ו) האריך הגאון רבי שניאור‬ ‫מוחמד מה לי מוסטפה‪ ,‬סוף דבר מאחר וקרקע‬
‫זלמן מלובלין זצ”ל לדון בהיתרו של הכפתור‬ ‫זאת נרכשה מגוי מותר לחזור ולמכרה לגוי‪ ,‬ועיין‬
‫ופרח‪ ,‬ומסקנתו היא שהפסד מרובה אינו מהוה‬ ‫שו"ת אבני נזר יורה דעה סימן תנ"ח שעל פי סברא‬
‫עילה להתיר את איסור לא תחנם‪ ,‬אלא הרי זה‬ ‫זו התיר רבה של טבריא למכור קרקעות בארץ‬
‫ככל איסורי התורה שאנו מצווים להפסיד את כל‬ ‫לנוכרי‪ ,‬במעשה הנזכר בעלה י"ב‪ ,‬אך האבני נזר‬
‫לא הסכים עמו‪ ,‬ובספר זכר שמחה (סימן רי"ד)‬
‫ממונינו ולא לעבור חלילה על האיסור‪.‬‬ ‫כתב שהרב ישא ברכה התיר למכור בית בארץ‬
‫על פי דברי המהרש"א‪ ,‬והובאה שם שהגאון רבי‬
‫והארכנו בכל זאת בעלה י"ב‪.‬‬