Page 544 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ז ףנע ‪' -‬ד גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫חפר‬

‫גם אם הוא מתחייב לקצוץ אותו‪ ,‬וכשיטת רבי מאיר‬ ‫זרה דף כ' עמוד ב') המביאה את דעת רבי יהודה‬
‫בגמרא (עבודה זרה דף כ' עמוד ב')‪ ,‬ועוד שאף לרבי‬ ‫המתיר למכור לנוכרי אילן המחובר לקרקע‪ ,‬אבל‬
‫יהודה לא הותר למכור לגוי אלא אם כן ברור שהוא‬ ‫היתר זה הוא רק אם הנוכרי הקונה מתחייב לקצוץ‬
‫יקיים את התחייבותו ויקצוץ מידית את האילנות‬ ‫מידית את האילן מהקרקע‪ ,‬ועל סמך זאת הורה‬
‫שרכש‪ ,‬אבל במקרה זה מאחר ואדרבה אנו יודעים‬ ‫אב"ד יפו להתיר למכור לישמעאלים את כל‬
‫בברור שהגוי לא יקיים את התחייבותו כי הרי הוא‬ ‫האילנות הנטועים בפרדסים ביחד עם הקרקעות‬
‫מעוניין לחזור ולמכור את האילנות ליהודים לאחר‬ ‫הנצרכות ליניקת האילנות‪ ,‬והגוי יתחייב לפנות‬
‫שנת השמיטה‪[ ,‬והלא על ההנחה הזאת מתבסס כל‬ ‫מידית מהקרקע את האילנות והעפר‪ ,‬כך שבמכירה‬
‫הרעיון של ההיתר מכירה]‪ ,‬ממילא אף לרבי יהודה‬ ‫זו לא יהיה חשש איסור של לא תחנם‪ ,‬כי הרי‬
‫לא יהיה היתר למכור לנוכרי את האילנות‪ ,‬ועוד‬ ‫כמבואר בגמרא הנזכרת שמותר למכור לנוכרי אילן‬
‫טענו המערערים שמכירה כזו אינה אלא כהערמה‬ ‫מחובר לקרקע אם הנוכרי מתחייב לקצוץ מידית‬
‫וניכר שאין כל כוונה כנה לקיים את המכירה‪ ,‬אך‬ ‫את האילן מהקרקע‪ ,‬ואמנם הנוכרי שירכוש את‬
‫הצעה זו הוטבה בעיני הגאון רבי שמואל סלאנט‬ ‫האילנות בסכום מופרז לא יקיים את התנאי והוא‬
‫זצ"ל רבה של ירושלים‪ ,‬וגם תלמידי חכמים נוספים‬ ‫לא יקצוץ את האילנות אלא הוא יעדיף להשאיר‬
‫מרבני ארץ ישראל סמכו ידיהם על היתר זה‪ ,‬ואכן‬ ‫אותם מחוברים לקרקע מתוך מחשבה לחזור‬
‫רבים הסתמכו הלכה למעשה על היתר זה וביצעו‬ ‫ולמכור ליהודים את האילנות לאחר השמיטה‪ ,‬אבל‬
‫העובדה שהגוי לא יממש את התחייבותו איננה‬
‫אותו הלכה למעשה‪.‬‬ ‫מהוה מכשול למנוע מאיתנו למכור את האילנות‬
‫לנוכרי‪ ,‬כי מאחר ובשעת המכירה הגוי התחייב על‬
‫והיו שצירפו יחדיו את ב' ההצעות כאשר גם‬ ‫כך שוב אין בזה איסור לא תחנם‪ ,‬ומצד שני מאחר‬
‫עשו את המכירה רק לזמן כמו ההצעה הראשונה‪,‬‬ ‫והאילנות והיניקה מהקרקע הם של הגוי ממילא לא‬
‫וגם הנוכרי התחייב לקצוץ מידית את האילנות‪,‬‬
‫ואף הוסיפו עוד תנאים ומגבלות בכדי לחזק את‬ ‫יחול קדושת שביעית על היבול‪.‬‬
‫ההיתר‪ ,‬וכגון שהקפידו שהמכירה תהייה דווקא‬
‫לישמעאלים שמחמת היותם מאמינים בקל אחד יש‬ ‫המערערים‬
‫הסבורים שאינם בכלל איסור לא תחנם‪ ,‬ואף שאין‬
‫ההלכה כדבריהם וכמו שהארכנו בזה לעיל עלה ז'‪,‬‬ ‫ואמנם היו שערערו על היתר זה‪ ,‬הן מחמת‬
‫שיש מהראשונים שפסקו שאסור למכור אילן לגוי‬
‫אבל כסניף להיתר הם צירפו אף את שיטות אלו‪.‬‬

‫גיבורי הכח‬

‫אך מנגד רבים וטובים חששו להסתמך על היתרים אלו והם הקפידו על שמירת‬
‫השמיטה כהלכתה‪ ,‬וגדולי הדורות תמכו וחיזקו את אותם גיבורי כח שומרי השמיטה‬
‫בטהרתה‪ ,‬ובשנים האחרונות התערער לגמרי ההיתר בעיקר מחמת שהמכירה נעשית‬
‫באווירה של שחוק והיתול‪ ,‬וכן אין למכירה כל תוקף משפטי‪ ,‬ומעוד כמה טעמים‪ ,‬ובפרט‬
‫שכיום המצב הכלכלי לא מחייב זאת‪ ,‬ולכך כיום מורים כל גדולי ישראל שאין כל ממש‬

‫בהיתר המכירה וחלילה להסתמך עליו הלכה למעשה‪.‬‬