Page 442 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 442
משה 'ז ףנע ' -א גירש מתנת ופק
שאיסור "לפני עיור" אינו אלא כאשר בלעדיו השני ובספר החינוך מצווה רל"ב כתב "לא להכשיל
לא היה עובר את העבירה ,אך אם גם בלעדיו הוא בני ישראל לתת להם עצה רעה ,אבל ניישר אותם
היה עובר את העבירה אין בזה איסור "לפני עיור", כשישאלו עצה במה שנאמין שהוא יושר ועצה טובה,
וכגון נזיר המבקש מחברו שיושיט לו כוס יין ,אם שנאמר 'ולפני עור לא תתן מכשול' ,ולשון ספרא
הם נמצאים משני עברי הנהר באופן שאם חברו 'לפני סומא בדבר היה נוטל ממך עצה אל תתן לו עצה
לא יושיט לו את כוס היין ,אין באפשרותו של הנזיר שאינה הוגנת לו' ,וזה הלאו כולל כמו כן מי שיעזור
לטלה לבדו ,באופן כזה אם החבר יושיט לו את כוס עובר עבירה ,שהוא מביא אותו שיתפתה בזולת זה
היין הוא יעבור על "לפני עיור" ,אבל אם הם נמצאים לעבור פעמים אחרים עוד" ,והיינו שמלבד המשיא
זה ליד זה ,באופן שאף אם חברו לא יושיט לו את את חברו עצה שאינה הוגנת נכלל בלאו זה גם העוזר
כוס היין ,אם ירצה יוכל לטלה לבדו ,אין החבר עובר ומסייע לחברו לעבור עבירה שגם הוא נחשב לענין
על איסור "לפני עיור" כי הרי אף בלא שיסייע לו זה כעיוור ,וכפי שביאר זאת הרמב"ם בספר המצוות
(מצוות לא תעשה רצ"ט) "ולאו זה אמרו שהוא כולל
יכול הנזיר לעבור על איסור שתית יין. גם כן מי שיעזור על עבירה ,או יסבב אותה כי הוא
יביא האיש ההוא שעיוורה תאוותו עין שכלו ,וחזר
מושג זה מוכר בהלכה תחת השם "דקאי בתרי עיוור ויפתהו ויעזרהו להשלים עבירתו או יכין לו סיבת
עברי דנהרי" שפירושו שהמכשיל והחוטא נמצאים העבירה" ,כי אמנם אדם זה משוכנע שהוא רואה טוב
משני עברי הנהר ,ואין לחוטא גישה לכוס יין ללא אבל האמת שהתאווה שלו השתלטה לו במוחו על
המכשיל ,ופתגם זה משמש כמשל בנידונים רבים מערכת קבלת ההחלטות ולכן הרי הוא ממש כעיוור,
הקשורים לנושא של "לפני עיור" ,ומבטא מצב ולכן כל המסייע לו למלאות את תאוותו ולחטוא
שאין לחוטא גישה לאיסור מבלעדי חברו ,לעומת הרי זה ממש כמכשיל עיוור בדרך ולכן גם מעשה זה
מצב של "חד עברי דנהרי" שמשמעותו היא שיש
לחוטא גישה לאיסור אף מבלעדי עזרתו של חברו. נכלל באיסור של "ולפני עור לא תתן מכשול".
איש לרעהו "יעזורו" מעתה אף העוסק במסחר בדברים האסורים,
ומוכר ליהודים או לגויים דברים האסורים להם,
ובאופן שיש יהודי נוסף העומד מצדו השני של ומחמת מעשיו הם יכשלו בעבירות ,הסוחר עובר
הנהר ,ובאם הוא לא יושיט לנזיר את כוס היין ,היהודי
השני יושיט לו ,נחלקו בזה הפוסקים ,האם מצב זה על האיסור של לפני עיור לא תתן מכשול.
מוגדר כ"חד עברי דנהרי" ,דהרי יש לו אדם אחר
המזומן לעזור לו ,וכן נקטו בשו"ת אמונת שמואל והדברים מפורשים במסכת עבודה זרה דף י"ג
סימן י"ד ,והרב בעל פני משה (חלק ב' סימן ק"ה), עמוד ב' "אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים"
אבל המשנה למלך (פרק ד' מהלכות מלווה הלכה וכמו שפירש שם ברש"י (ד"ה אסור) "דלצורך
ב') חולק וסובר שכיון שהיהודי השני גם עובר על עבודת כוכבים קבעי לה" ,וכן נפסק בשולחן ערוך
"לפני עיור" אם כן מצב זה אינו מוגדר כ"חד עברי
דנהרי"[ ,והדברים הובאו בפתחי תשובה סימן קנ"א יורה דעה סימן קנ"א סעיף א'.
ס"ק ב' ,ובסימן ק"ס ס"ק א']. "תרי עברי דנהרי"
אך מבואר בגמרא (בעבודה זרה דף ו' עמוד ב')
