Page 441 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 441
משה הפק רכממו חקמ מתנת
שריג א'
המסחר בדברים האסורים
עלה א'
האיסורים שעלול הסוחר להיכשל בהם
לפני עיוור לא תיתן מכשול
העוסק בסחר בדברים האסורים ,עלול להיכשל בכמה איסורים:
לחברו עצה לא טובה גם הוא עובר על האיסור של ראשית יש לבחון אם אינו עובר על איסור
"ולפני עור לא תתן מכשול" ,אך בהרחבת המושג התורה "לפני עיור לא תיתן מכשול" (ויקרא פרק
לימדו אותנו חכמינו זכרונם לברכה שגם המכשיל י"ט פסוק י"ד) שנכלל באיסור זה שלא להכשיל
את חברו בעבירה עובר על איסור "ולפני עור לא אחרים בעבירה ,ואף אסור להכשיל בני נח בדברים
תתן מכשול" ,כי חברו בהלכה זו הינו כעיוור ממש, שהם מצווים עליהם ,וכמפורש בגמרא (מסכת
ואפילו אם החבר מודע לאיסור ומעוניין לעבור עבודה זרה דף ו עמוד ב') "מנין שלא יושיט אדם
עליו בשאט נפש ,אנו אומרים שהמסייע בידו עובר כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ,תלמוד לומר,
על האיסור של "ולפני עור לא תתן מכשול" מכיוון ולפני עיור לא תיתן מכשול" .ואף שבהבנה הפשוטה
שהיצר הרע של החבר מעוור את עיניו וממריץ התורה מדברת על אדם שעיניו כהו ורחמנא ליצלן
אותו לחטוא ,וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות רוצח הוא איבד את חוש הראיה ,וכשחברו רואה אותו
ושמירת הנפש פרק י"ב הלכה י"ד) "כל המכשיל הולך בדרכו הוא מניח לפניו מכשול בכדי שהעיור
עיור בדבר [כלומר שביחס לנושא הזה הרי הוא המסכן ימעד וישתטח אפים ארצה ,אבל האמת
כעיוור] והשיאו עצה שאינה הוגנת ,או שחיזק ידי שהתורה כוללת כאן מגוון נרחב יותר של עיוורים,
עוברי עבירה שהוא עיור ואינו רואה דרך האמת כלומר שמלבד העיוור שאיבד את חוש הראות יש
מפני תאוות ליבו [כלומר שתאוותו מעוורת את גם מושגים נוספים של עיוור ,וכגון הנותן לחברו
עיני שכלו ומטה אותו מדרך היושר והאמת] ,הרי עצה שאינה הוגנת שביחס לנושא המדובר הרי
זה עובר בלא תעשה שנאמר ולפני עיור לא תתן חברו דומה לעיוור המגשש באפילה כאשר אינו
יודע האם הוא צועד בדרך הנכונה ,ולכן מי שנותן
מכשול".