Page 254 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫נספח‬ ‫מתנת‬ ‫דנר‬

‫לשלם כל שווי ההנאה ולא שייך לפוטרו מהמחיר‬ ‫כל שווייה‪ ,‬ואמנם אם הלה אינו חסר אין עליו חיוב‬
‫המלא ולחייבו במחיר מוזל מאחר ונכנס לשם‬ ‫תשלום כלל‪ ,‬אולם כאשר זה חסר וממילא יש עליו‬
‫חיוב תשלומין ‪ -‬עליו לשלם תשלום מלא ככל אחד‬
‫מדעתו‪.‬‬ ‫שלוקח דבר מחבירו‪ ,‬ולכן בזה לא נהנה וזה חסר‬

‫אלא שכל זה אם ננקוט כהסבר הגרב"ד שגם‬ ‫חייב לשלם הכל‪.‬‬
‫לשיטת הרי"ף החיוב הוא על ההנאה‪ ,‬וכן אמנם‬
‫נראה מדברי הקצות עצמו בסימן שס"ג סק"ד‪ ,‬אבל‬ ‫מה שאין כן במקרה של הקצות‪ ,‬הרי מה שנכנס‬
‫אם ננקוט כהגרש"ש שלרי"ף תמיד החיוב הוא על‬ ‫לדירה היה על דעת שהמשכיר הוא הבעלים של‬
‫ההיזק והחסרון של הבעלים‪ ,‬אם כן גם במקרה‬ ‫הדירה שהשכיר לו במחיר מוזל‪ ,‬ולכן כאשר הוברר‬
‫שהטעוהו מכל מקום כל שמתחייב לשלם הוא חייב‬ ‫אח"כ שהמשכיר הוא לא הבעלים והוא חייב לשלם‬
‫לשלם כפי ההיזק ובשומא של היזק אין אפשרות‬ ‫לו‪ ,‬שואל הקצות למה זה לא יחשב שנהנה בטעות‬
‫לשום בזול רק כפי השווי בשוק‪ ,‬ולפי זה מיושב‬ ‫ולא כמי שנכנס מדעת לדירת חבירו‪ .‬אבל בודאי‬
‫השולחן ערוך למה פסק שמשלם את כל מחיר‬ ‫בכל זה נהנה וזה חסר או אף בזה לא נהנה אבל אם‬
‫הלה חסר לשיטת הרי"ף שכך נפסק להלכה חייב‬
‫הדירה ולא בזול‪.‬‬

‫העולה בידינו לפי האמור הוא‪ ,‬שבמקרה שלפנינו לא רק להגרש"ש‬
‫שהתשלום הוא על ההיזק והחסרון‪ ,‬ושכך מבואר גם בשולחן ערוך‪,‬‬
‫שודאי שעליו לשלם את כל מחיר השכירות‪ ,‬אלא גם להקצות החושן‬
‫ולהגרב"ד שהתשלום הוא על הנאה‪ ,‬מכל מקום כשזה חסר עליו לשלם‬
‫את כל שווי ההנאה ואינו יכול להפטר בתשלום מוזל או לפי מה שהוא‬
‫עצמו היה שוכר במקום אחר‪ ,‬ורק במקום שהטעוהו ולא היה שוכר‬
‫בדמים מרובים‪ ,‬אז זה תלוי אם ננקוט כהקצות והגרב"ד ויש לשום בזול‪,‬‬
‫או כהגרש"ש וישלם את מלא המחיר וכפי שאכן פסק גם בשולחן ערוך‪.‬‬

‫ובמקרה זה‪ ,‬אם דניאל המשכיר הטעה את ארנון‪ ,‬אפשר לדון שישלם‬
‫בזול דהיינו שני שליש ממחיר היוקר [אלא שזה לא מוסכם בהלכה‬
‫שזה המחיר בכל מקרה‪ ,‬ואולי צריך לשום כמה היה שוה לו לדור בדירה‬
‫איכותית כזו]‪ ,‬ואם זו היתה טעותו של ארנון בלבד הוא יצטרך לשלם את‬

‫מלא המחיר במקרה שישראל הבעלים נחסר על ידי המגורים‪.‬‬