Page 252 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 252

‫משה‬                                             ‫נספח‬  ‫מתנת‬  ‫בנר‬

‫מהמגורים בדירה‪ ,‬אלא שזה לא שוה אצלו ממון‬              ‫הוא על הנאתו הרי כאן לא נהנה ואם כן יפטר גם‬
‫מכיון שיש לו אפשרויות אחרות להשיג מקום‬                ‫במקרה שהבעלים הפסידו שלא יכלו להשכיר את‬
‫מגורים והוא לא מוציא על כך ממון‪ ,‬אבל במקרה‬            ‫הדירה‪ ,‬ואכן כך כותבים התוספות (בבא קמא דף‬
‫שהבעלים נפסדים על ידי הנאתו הרי שהפסד ממון‬            ‫כ' עמוד א' דיבור המתחיל זה אין נהנה) שפטור‪,‬‬
                                                      ‫אולם אם החיוב הוא על מה שחיסר את הבעלים‬
      ‫זה שלהם מחשיב את הנאתו להנאה ממונית‪.‬‬            ‫הרי במקרה כזה אף שהוא אינו נהנה אבל סוף סוף‬
                                                      ‫הבעלים הפסידו את דמי השכירות ועליו לשלם‪ ,‬וכן‬
‫ואם כן לשיטת התוספות בודאי שהחיוב הוא‬                 ‫פוסק הרי"ף‪ ,‬וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (חושן‬
‫על ההנאה‪ ,‬אך גם להלכה שנפסק כהרי"ף שהחיוב‬
‫תלוי במה שהבעלים חסר‪ ,‬עדיין יש לפנינו שני‬                                 ‫משפט סימן שס"ג סעיף ו')‪.‬‬
‫פירושים על חיוב התשלום בזה נהנה וזה חסר;‬
‫להגר"ש שקאפ חיובו מדין מזיק‪ ,‬ולהגרב"ד חיובו‬           ‫אם כן לכאורה בנידון זה נחלקו התוספות‬
                                                      ‫והרי"ף‪ ,‬לשיטת התוספות החיוב בזה נהנה וזה‬
                                  ‫משום נהנה‪.‬‬          ‫חסר הוא על ההנאה‪ ,‬ולשיטת הרי"ף החיוב הוא‬
                                                      ‫על החסרון של הבעלים ולכן בכל מקרה שזה חסר‬
  ‫ב‪ .‬נידון נוסף עלינו לדון לפי מה נקבע‬                ‫הלה חייב‪ .‬ולשיטת התוספות מה שאינו חייב לשלם‬
‫שומת התשלום של ההנאה‪ ,‬האם לפי מה‬                      ‫כשהלה אינו חסר מבארים הפני יהושע ועוד לפי‬
 ‫שהוא נהנה או לפי מה שהבעלים חסר?‬                     ‫שזה ממידת סדום לתבוע על מה שאינו חסר וכמו‬
                                                      ‫שהבאנו לעיל מתרומת הכרי‪ ,‬והגאון רבי שמעון‬
‫והנה לפי דברי הגר"ש שקאפ שחיובו מטעם‬                  ‫שקאפ זצ"ל (בחידושיו לבבא קמא סימן י"ט אות‬
‫מזיק בודאי שגם שומת התשלום היא לפי מה‬                 ‫ב') מבאר "שהוא סברא שלא יתחייב רק אם חבירו‬
‫שהזיקו דהיינו את מלא הסכום של השכירות‪ ,‬אלא‬            ‫חסר היינו שאין תביעה על הנאה רק אם בעל הממון‬
‫שיש לדון לשיטת התוספות שהחיוב הוא משום‬
‫נהנה‪ ,‬וכן להגרב"ד שגם לרי"ף החיוב הוא משום‬                                                 ‫מתחסר"‪.‬‬
‫נהנה‪ ,‬איך שמים דבר זה לפי ההנאה או לפי החסרון‪.‬‬
‫ולכאורה לפי התוספות שהחיוב הוא רק משום‬                ‫ועל שיטת הרי"ף שואלים התוספות שמה שעל‬
‫ההנאה יהיה השומא לפי ההנאה‪ ,‬אבל לפי הרי"ף‬             ‫ידי מגוריו בדירה לא באו שוכרים אחרים לשכור‬
‫לא זו בלבד שלהסבר הגרש"ש שחיובו משום‬                  ‫את הדירה זה גרמא בעלמא‪ ,‬ומתרצים הרא"ש‬
‫מזיק השומא צריכה להיות לפי החסרון‪ ,‬אלא שגם‬            ‫והנימוקי יוסף שאין זה גרמא היות והוא "אוכל את‬
‫לביאור הגרב"ד בדבריו אולם הרי זה ברור שרק‬             ‫חסרונו של חבירו אף‪-‬על‪-‬פי שלא נהנה"‪ .‬ובביאור‬
‫מחמת החסרון משלם על ההנאה‪ ,‬ולדבריו יש לדון‬            ‫דבריהם מצינו שני מהלכים שנאמרו על ידי רבותינו‬
                                                      ‫ראשי הישיבות; הגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל (שם)‬
       ‫האם התשלום כפי ההנאה או כפי החסרון‪.‬‬            ‫מבאר שחיובו הוא מדין מזיק וזה בודאי לא קשור עם‬
                                                      ‫הנאה כל שהיא‪ ,‬אולם הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ‬
‫אלא שלעומת זאת יש לשאול האם בכלל קיים‬                 ‫זצ"ל (ברכת שמואל בבא קמא סימן י"ד) מפרש‬
‫כזה מושג שכל אדם קובע את שווי ההנאה לפי מה‬            ‫שחיובו באמת הוא מדין נהנה‪ ,‬כי הרי גם גברא דלא‬
‫שהוא נהנה‪ ,‬או שכל אדם שחייב על מה שנהנה‬               ‫עביד למיגר שזה נחשב "לא נהנה" ודאי שהוא נהנה‬
‫ממילא הוא צריך לשלם את שווייה‪ ,‬והשווי נקבע‬

      ‫לפי מחירה בשוק ולא לפי כמה שהוא נהנה‪.‬‬
   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257