Page 252 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 252
משה נספח מתנת בנר
מהמגורים בדירה ,אלא שזה לא שוה אצלו ממון הוא על הנאתו הרי כאן לא נהנה ואם כן יפטר גם
מכיון שיש לו אפשרויות אחרות להשיג מקום במקרה שהבעלים הפסידו שלא יכלו להשכיר את
מגורים והוא לא מוציא על כך ממון ,אבל במקרה הדירה ,ואכן כך כותבים התוספות (בבא קמא דף
שהבעלים נפסדים על ידי הנאתו הרי שהפסד ממון כ' עמוד א' דיבור המתחיל זה אין נהנה) שפטור,
אולם אם החיוב הוא על מה שחיסר את הבעלים
זה שלהם מחשיב את הנאתו להנאה ממונית. הרי במקרה כזה אף שהוא אינו נהנה אבל סוף סוף
הבעלים הפסידו את דמי השכירות ועליו לשלם ,וכן
ואם כן לשיטת התוספות בודאי שהחיוב הוא פוסק הרי"ף ,וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך (חושן
על ההנאה ,אך גם להלכה שנפסק כהרי"ף שהחיוב
תלוי במה שהבעלים חסר ,עדיין יש לפנינו שני משפט סימן שס"ג סעיף ו').
פירושים על חיוב התשלום בזה נהנה וזה חסר;
להגר"ש שקאפ חיובו מדין מזיק ,ולהגרב"ד חיובו אם כן לכאורה בנידון זה נחלקו התוספות
והרי"ף ,לשיטת התוספות החיוב בזה נהנה וזה
משום נהנה. חסר הוא על ההנאה ,ולשיטת הרי"ף החיוב הוא
על החסרון של הבעלים ולכן בכל מקרה שזה חסר
ב .נידון נוסף עלינו לדון לפי מה נקבע הלה חייב .ולשיטת התוספות מה שאינו חייב לשלם
שומת התשלום של ההנאה ,האם לפי מה כשהלה אינו חסר מבארים הפני יהושע ועוד לפי
שהוא נהנה או לפי מה שהבעלים חסר? שזה ממידת סדום לתבוע על מה שאינו חסר וכמו
שהבאנו לעיל מתרומת הכרי ,והגאון רבי שמעון
והנה לפי דברי הגר"ש שקאפ שחיובו מטעם שקאפ זצ"ל (בחידושיו לבבא קמא סימן י"ט אות
מזיק בודאי שגם שומת התשלום היא לפי מה ב') מבאר "שהוא סברא שלא יתחייב רק אם חבירו
שהזיקו דהיינו את מלא הסכום של השכירות ,אלא חסר היינו שאין תביעה על הנאה רק אם בעל הממון
שיש לדון לשיטת התוספות שהחיוב הוא משום
נהנה ,וכן להגרב"ד שגם לרי"ף החיוב הוא משום מתחסר".
נהנה ,איך שמים דבר זה לפי ההנאה או לפי החסרון.
ולכאורה לפי התוספות שהחיוב הוא רק משום ועל שיטת הרי"ף שואלים התוספות שמה שעל
ההנאה יהיה השומא לפי ההנאה ,אבל לפי הרי"ף ידי מגוריו בדירה לא באו שוכרים אחרים לשכור
לא זו בלבד שלהסבר הגרש"ש שחיובו משום את הדירה זה גרמא בעלמא ,ומתרצים הרא"ש
מזיק השומא צריכה להיות לפי החסרון ,אלא שגם והנימוקי יוסף שאין זה גרמא היות והוא "אוכל את
לביאור הגרב"ד בדבריו אולם הרי זה ברור שרק חסרונו של חבירו אף-על-פי שלא נהנה" .ובביאור
מחמת החסרון משלם על ההנאה ,ולדבריו יש לדון דבריהם מצינו שני מהלכים שנאמרו על ידי רבותינו
ראשי הישיבות; הגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל (שם)
האם התשלום כפי ההנאה או כפי החסרון. מבאר שחיובו הוא מדין מזיק וזה בודאי לא קשור עם
הנאה כל שהיא ,אולם הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ
אלא שלעומת זאת יש לשאול האם בכלל קיים זצ"ל (ברכת שמואל בבא קמא סימן י"ד) מפרש
כזה מושג שכל אדם קובע את שווי ההנאה לפי מה שחיובו באמת הוא מדין נהנה ,כי הרי גם גברא דלא
שהוא נהנה ,או שכל אדם שחייב על מה שנהנה עביד למיגר שזה נחשב "לא נהנה" ודאי שהוא נהנה
ממילא הוא צריך לשלם את שווייה ,והשווי נקבע
לפי מחירה בשוק ולא לפי כמה שהוא נהנה.