Page 10 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 10

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪' -‬א גירש‬                             ‫מתנת‬  ‫י‬

‫על המעשה עצמו של הלקיחה‪ ,‬אם כן הכל הוא‬            ‫י"ג) ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין ‪ -‬ברכת‬
‫איסור אחד‪ ,‬אלא שככל שגונב יותר ממון העבירה‬        ‫אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים‬
‫יותר גדולה‪ ,‬מה שאין כן בגזל שהאיסור נמדד בכך‬      ‫ומשביחה ומחזירה להן‪ .‬מבואר מזה שהגמרא‬
‫שהממון של חבירו אצלו‪ ,‬כל שוה פרוטה הרי זה‬         ‫דרשה מעשה זה לשבח‪ ,‬שהגוזל על מנת לשלם אין‬
‫כעבירה נפרדת‪[ .‬אך הובא שם מכתב ממרן בעל‬           ‫בזה איסור‪ .‬אולם בגניבה אסור לגנוב אפילו את שלו‬
‫הקהילות יעקב זצ"ל שסובר שבשניהם העבירה‬            ‫אם רואהו אצל חבירו‪ ,‬כמו שאמרו בבבא קמא דף‬
‫היא אחת אלא שהיא עבירה יותר גדולה שכלולה‬          ‫כ"ז עמוד ב' [לפי ביאור הסמ"ג‪ ,‬וכמו שכתב במנחת‬
‫מכמה שיעורים]‪ .‬ועוד האריך שם בחילוקים רבים‬
                                                                              ‫חינוך מצוה רכ"ד]‪.‬‬
                            ‫שבין גניבה לגזילה‪.‬‬
                                                  ‫ב‪ .‬גזל גוי; הר"ן בסנהדרין (נ"ז ד"ה כותי) מדייק‬
‫וצריך להוסיף שכל גנב דינו גם כגזלן היות‬           ‫מלשון הרמב"ם שכתב בהלכות גזילה "שלא יגזול‬
‫וממון חבירו נמצא אצלו‪ ,‬אלא שכמובן לא כל גזלן‬      ‫את חבירו" ואילו בהלכות גניבה כתב "שלא לגנוב‬
‫הוא גם גנב‪ .‬אלא שבמקרה של הגונב מגוי על אף‬        ‫אחד גוי ואחד ישראל"‪ ,‬שבגזילה האיסור הוא רק‬
‫שאין לו איסור גזילה מכל מקום איסור גניבה יש לו‬    ‫מיהודי ואילו בגניבה האיסור הוא גם מגוי‪ .‬והגאון רבי‬
‫וכנ"ל‪ .‬ע"כ הדברים מהספר בנין אפרים והסתמך‬         ‫חיים מואלז'ין זצוק"ל בספר חוט המשולש (סימן‬
‫על תשובות הרשב"א חלק ו' סימן רפ"ו בשם‬             ‫י"ז) דן בדבריו אולם מסכים אף הוא לעיקר החילוק‬
                                                  ‫שבין גנב וגזלן‪ .‬וכן כתב המנחת חינוך מצוה רכ"ד‪,‬‬
      ‫הרי"ף שכל גנב עובר על לאו של לא תגזול‪.‬‬      ‫ומבאר כנ"ל שהאיסור בגזל הוא מה שממון חבירו‬
                                                  ‫אצלו‪ ,‬ובגוי כתוב בגמרא שממונם הפקר‪ ,‬אולם‬
‫והרב נח אלפר שליט"א העיר מדברי הרמב"ם‬             ‫בגניבה האיסור הוא מעשה הלקיחה עצמו ולכן אין‬
‫בהלכות סנהדרין פרק י"ח הלכה ב' "וכל לאו שניתק‬
‫לתשלומין כגון לא תגזול ולא תגנוב אין לוקין עליו‪,‬‬      ‫חילוק באיסור זה בין לקחת מישראל או מנכרי‪.‬‬
‫וכל לאו שניתק לעשה כגון לא תקח האם על הבנים‬
‫לא תכלה פאת שדך אין לו דין עליו אלא אם לא‬         ‫ג‪ .‬שיעור האיסור; בתחילת הלכות גניבה כותב‬
‫קיים העשה שבהן"‪ .‬והרי בתחילת הלכות גזלה‬           ‫הרמב"ם‪ :‬כל הגונב ממון משוה פרוטה ולמעלה‬
‫כתב שאיסור גזלה זה לאו הניתק לעשה‪ .‬וכדברי‬         ‫עובר על לא תעשה שנאמר לא תגנוב‪ .‬ואילו בתחילת‬
‫הרמב"ם בהלכות סנהדרין מבואר גם בגמרא בחולין‬       ‫הלכות גזילה כותב‪ :‬כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה‬
‫דף קמ"א‪ .‬שאמרו שמע מינה רבי יהודה סבירא ליה‬       ‫עובר בלא תעשה שנאמר לא תגזול‪ .‬ולמה לא כותב‬
‫לא תגנוב ולא תגזול הוי לאו הניתק לעשה ולוקין‬
‫עליו‪ .‬ויש עוד להאריך בזה ובגדרי לאו הניתק לעשה‬          ‫גם בהלכות גזילה "משוה פרוטה ולמעלה"?‬

         ‫והניתן לתשלומים ותן לחכם ויחכם עוד‪.‬‬      ‫אלא ‪ -‬כותב הגאון רבי אפרים בורודיאנסקי‬
                                                  ‫זצ"ל בספר בנין אפרים ‪ -‬בגניבה שהאיסור הוא‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15