Page 55 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 55
נה משה האצותה וא הנוכו מתנת
נספח
[לענף א' שריג ד']
בגדרי הדין של מזיק ברשות
במה דברים אמורים בחול ,אבל בערב שבת בין א.
השמשות פטור מפני שרץ ברשות" .ובבית יוסף
כתב בשם המרדכי שאם רץ לבית המדרש וכדומה היתר בהכאת הגוף
חייב ,וההיתר נאמר רק על שבת ולא על שאר דברי
א .בשולחן ערוך חושן משפט סימן תכ"א סעיף
מצוה. י"ג נפסק שאדם הרואה שמישהוא מכה את קרובו
מותר לו להכותו כדי להציל בכך את המוכה .ואף
ב .בשו"ת חוות יאיר סימן ר"ז מביא שאלה שהסמ"ע בסעיף-קטן כ"ח כתב שאם הוא גם שונא
שכאשר שמע ראובן את קול השמש הקורא לברכת לו אסור לו להכותו .אבל הט"ז שם כתב שגם אם
קידוש-לבנה רץ בכל כוחו ושיבר כלים של שמעון, יהיה בכך משום שנאה מותר לו מכיון שהמעשה
האם חייב ראובן לשלם את הנזק שהזיק או דילמא עצמו הוא מעשה היתר[ .ועיין להלן שריג ה' עלה
כיון שרץ לדבר מצווה פטור כאדם הרץ בערב שבת
בבין השמשות והזיק שהוא פטור .וכתב דראובן א'].
חייב ,שאין לדמות לערב שבת בין השמשות ששם
הוא זמן קצר והאדם הרץ בהול שהרי בין השמשות ב .הים של שלמה כתב בבא קמא פרק שלישי
הוא זמן מועט [לכל היותר כדי הליכת אלף וחמש סימן כ"ז שאם אדם רואה את חברו בעת שמכה
מאות אמה] .ולפי זה אדם שרץ לקידוש לבנה לא את אביו או את בנו והכה את המכה ,גם אם הלה
הכהו בדין והקרוב ידע מזה ,הוא פטור ,משום
נחשב רץ ברשות. דשאני קרוב שאינו יכול לראות שמכים את קרובו
כותב החוות יאיר עוד :ואם תאמר הרי קידוש ולהתאפק.
לבנה הוי מצוה גדולה וחשובה ולמה שלא יחשב
מי שרץ בעבורה כמזיק ברשות ופטור? יש לומר ב.
שאפשר לקדשה ביחיד ומה שרץ והזיק אין חשוב
כרץ ברשות ופטור ,ואע"ג שיש דין של "ברוב עם רץ למצווה והזיק ,האם נפטר?
הדרת מלך" ,אולם אין "ברוב עם הדרת מלך"
יכול להחשיב את הרץ כמזיק ברשות ,ולפוטרו א .במסכת בבא קמא דף ל"ב" .דתניא איסי
מתשלומים .וכמו שכתב הבית יוסף הנ"ל בשם בן יהודה אומר רץ חייב מפני שהוא משונה ומודה
המרדכי שאין לדמות שאר מצות לערב שבת בין איסי בערב שבת בין השמשות שפטור מפני
שרץ ברשות" .ונפסק בשולחן ערוך חושן משפט
השמשות. סימן שע"ח סעיף ח' "היה אחד רץ ואחד מהלך
והוזק המהלך ברץ חייב ,בפני שרץ שלא ברשות,
