Page 57 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫נז‬ ‫משה‬ ‫האצותה וא הנוכו‬ ‫מתנת‬

‫א"כ מנא ידע הניזק לשם מה רץ המזיק‪ ,‬וא"כ היה לו‬ ‫ובספר כפות תמרים בסוכה דף מ"ה‪ .‬כתב‬
‫ליזהר תמיד והיה למזיק ליפטר‪ .‬ובאמת שבחידושי‬ ‫על מה שכתוב במשנה שם ששומטים אתרוגים‬
‫ר' מאיר שמחה שם כתב דלפי"ז אפילו אם רץ לדבר‬ ‫מידיהם של התינוקות ואוכלים אותם דרך שמחה‪,‬‬
‫הרשות פטור‪ ,‬וכותב שם דזה דלא כהראשונים הנ"ל‪.‬‬ ‫והתוספות שם לומדים מזה פטור להמזיקים דרך‬
‫שמחה של מצוה כשיוצאים לקראת חתן וכלה‪,‬‬
‫וסברת הראשונים דמחלקים בין רץ לדבר מצוה‬ ‫וכתב הכפות תמרים שכל הפטור של מזיק דרך‬
‫או לדבר רשות‪ ,‬יש לפרש משום דהם למדו דזהו דין‬ ‫שמחה הוא דוקא בממונו אבל אם הזיק בגופו חייב‪.‬‬
‫פטור שחז"ל פטרו את המזיק בערב שבת‪ ,‬ופטור זה‬
‫נאמר רק אם מזיק כשאכן רץ לדבר מצוה‪[ .‬הערת‬ ‫וקשה שאם ההיתר הוא משום מחילה הרי‬
‫קטנים אינם בני מחילה ואם כן איך שייך כאן מחילה‬
‫חתני הרב משה יאיר אויערבך שליט"א]‪.‬‬ ‫של דרך שמחה? ועוד הקשה הכפות תמרים על‬
‫דבריו שהרי בתשובה הנ"ל בתרומת הדשן מדובר‬
‫הגמרא בבבא קמא דף קי"ז‪" :‬רודף שהיה רודף‬ ‫בהיזק הגוף ושם הוא פטר את זה שהזיק בשעת‬
‫אחר רודף להציל‪ ,‬ושבר כלים בין של נרדף בין של‬ ‫שמחה‪ .‬ובספר ברכת אברהם על סוכה שם מתרץ‪,‬‬
‫כל אדם פטור‪ ,‬ולא מן הדין אלא שאם אי אתה אומר‬ ‫שכל זמן שיש שמחה ומזה יש היזק קטן בית דין‬
‫כן אין לך אדם שמציל את חבירו מן הרודף" וכן כתוב‬ ‫מתנה עליהם שפטור המזיק ומכיון שכן אין בו‬
‫דין זה בגמרא בסנהדרין דף עד‪ .‬ונפסק בשו"ע חו"מ‬
‫סי' ש"פ סעיף ג'‪ .‬ובחידושי אנשי שם במסכת בבא‬ ‫משום גזל‪ ,‬וזה שייך גם בקטן‪.‬‬
‫קמא (מ"ד‪ .‬בדפי הרי"ף) על הגמרא הנ"ל הקשה‬
‫למה הוצרכה הגמרא לומר הטעם של הפטור משום‬ ‫ה‪.‬‬
‫שאין לך מי שמציל את חבירו מהרודף‪ ,‬הרי בלא‬
‫זה ג"כ יש לפוטרו משום דהוי מזיק ברשות שאין‬ ‫מזיק בדבר הרשות בזמן שמותר לרוץ‬
‫לך מצוה גדולה מזו‪ ,‬ותירץ משום שהדין של מזיק‬ ‫למצוה‬
‫ברשות הוא רק בערב שבת בבין השמשות אבל ביום‬
‫חול בשאר מצוות לא וכמו שכתב הבית יוסף בשם‬ ‫בדברי הגמרא בבבא קמא דף ל"ב‪ .‬הנ"ל שהמזיק‬
‫המרדכי‪ ,‬ודייק כן ממה שכתב הרמב"ם בהלכות‬ ‫תוך כדי ריצתו בערב שבת פטור‪ ,‬כותבים הראשונים‬
‫חובל ומזיק פ"ו ה"ט שהטעם שבבין השמשות‬ ‫(נימוקי יוסף) שכל הפטור נאמר רק במקרה שההיזק‬
‫פטור הוא "מפני שברשות הוא רץ כדי שלא תכנס‬ ‫נעשה תוך כדי ריצתו לדבר מצוה לכבוד שבת‪ ,‬אבל‬
‫השבת והוא אינו פנוי"‪ ,‬ומדייק בעל החידושי אנשי‬ ‫אם רץ אז לדבר רשות חייב‪ .‬אולם בחידושי ר' מאיר‬
‫שם שביום חול שהוא פנוי אין הוא חשוב כמזיק‬ ‫שמחה (לבעל ה"אור שמח") שם כתב‪ ,‬שטעם‬
‫ברשות וכהמרדכי הנ"ל‪ ,‬ודלא כהבנת הסמ"ע סי'‬ ‫הפטור של המזיק בריצתו בערב שבת הוא משום‬
‫שמכיון שהוא זמן שכולם רצים בו לכן הניזק היה‬
‫שע"ח ס"ק י"א בדעת הרמב"ם עיי"ש‪.‬‬ ‫צריך להיזהר ואם לא נזהר והוזק פטור המזיק‪ .‬אלא‬
‫שסברא זו צריכה עיון‪ ,‬דהרי כיון שמבואר בראשונים‬
‫וסברת האנשי שם מתאימה לדעת הראשונים‬ ‫דכל הדין שאדם הזיק פטור נאמר דוקא אם רץ‬
‫הנ"ל שהפטור למי שרץ בערב שבת הוא משום‬ ‫לצורך השבת‪ ,‬אבל אם לצרכיו חייב‪ ,‬הרי לכאורה‬
‫שחז"ל פטרו את הרץ לשם מצוה‪ ,‬ולא כסברת‬ ‫אם הסברא דפטור משום דהיה על הניזק ליזהר‪,‬‬

‫הגאון ר' מאיר שמחה הנ"ל‪.‬‬