Page 57 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 57

‫נז‬  ‫משה‬  ‫האצותה וא הנוכו‬                         ‫מתנת‬

‫א"כ מנא ידע הניזק לשם מה רץ המזיק‪ ,‬וא"כ היה לו‬   ‫ובספר כפות תמרים בסוכה דף מ"ה‪ .‬כתב‬
‫ליזהר תמיד והיה למזיק ליפטר‪ .‬ובאמת שבחידושי‬      ‫על מה שכתוב במשנה שם ששומטים אתרוגים‬
‫ר' מאיר שמחה שם כתב דלפי"ז אפילו אם רץ לדבר‬      ‫מידיהם של התינוקות ואוכלים אותם דרך שמחה‪,‬‬
‫הרשות פטור‪ ,‬וכותב שם דזה דלא כהראשונים הנ"ל‪.‬‬     ‫והתוספות שם לומדים מזה פטור להמזיקים דרך‬
                                                 ‫שמחה של מצוה כשיוצאים לקראת חתן וכלה‪,‬‬
‫וסברת הראשונים דמחלקים בין רץ לדבר מצוה‬          ‫וכתב הכפות תמרים שכל הפטור של מזיק דרך‬
‫או לדבר רשות‪ ,‬יש לפרש משום דהם למדו דזהו דין‬     ‫שמחה הוא דוקא בממונו אבל אם הזיק בגופו חייב‪.‬‬
‫פטור שחז"ל פטרו את המזיק בערב שבת‪ ,‬ופטור זה‬
‫נאמר רק אם מזיק כשאכן רץ לדבר מצוה‪[ .‬הערת‬        ‫וקשה שאם ההיתר הוא משום מחילה הרי‬
                                                 ‫קטנים אינם בני מחילה ואם כן איך שייך כאן מחילה‬
         ‫חתני הרב משה יאיר אויערבך שליט"א]‪.‬‬      ‫של דרך שמחה? ועוד הקשה הכפות תמרים על‬
                                                 ‫דבריו שהרי בתשובה הנ"ל בתרומת הדשן מדובר‬
‫הגמרא בבבא קמא דף קי"ז‪" :‬רודף שהיה רודף‬          ‫בהיזק הגוף ושם הוא פטר את זה שהזיק בשעת‬
‫אחר רודף להציל‪ ,‬ושבר כלים בין של נרדף בין של‬     ‫שמחה‪ .‬ובספר ברכת אברהם על סוכה שם מתרץ‪,‬‬
‫כל אדם פטור‪ ,‬ולא מן הדין אלא שאם אי אתה אומר‬     ‫שכל זמן שיש שמחה ומזה יש היזק קטן בית דין‬
‫כן אין לך אדם שמציל את חבירו מן הרודף" וכן כתוב‬  ‫מתנה עליהם שפטור המזיק ומכיון שכן אין בו‬
‫דין זה בגמרא בסנהדרין דף עד‪ .‬ונפסק בשו"ע חו"מ‬
‫סי' ש"פ סעיף ג'‪ .‬ובחידושי אנשי שם במסכת בבא‬                         ‫משום גזל‪ ,‬וזה שייך גם בקטן‪.‬‬
‫קמא (מ"ד‪ .‬בדפי הרי"ף) על הגמרא הנ"ל הקשה‬
‫למה הוצרכה הגמרא לומר הטעם של הפטור משום‬                     ‫ה‪.‬‬
‫שאין לך מי שמציל את חבירו מהרודף‪ ,‬הרי בלא‬
‫זה ג"כ יש לפוטרו משום דהוי מזיק ברשות שאין‬        ‫מזיק בדבר הרשות בזמן שמותר לרוץ‬
‫לך מצוה גדולה מזו‪ ,‬ותירץ משום שהדין של מזיק‬                     ‫למצוה‬
‫ברשות הוא רק בערב שבת בבין השמשות אבל ביום‬
‫חול בשאר מצוות לא וכמו שכתב הבית יוסף בשם‬        ‫בדברי הגמרא בבבא קמא דף ל"ב‪ .‬הנ"ל שהמזיק‬
‫המרדכי‪ ,‬ודייק כן ממה שכתב הרמב"ם בהלכות‬          ‫תוך כדי ריצתו בערב שבת פטור‪ ,‬כותבים הראשונים‬
‫חובל ומזיק פ"ו ה"ט שהטעם שבבין השמשות‬            ‫(נימוקי יוסף) שכל הפטור נאמר רק במקרה שההיזק‬
‫פטור הוא "מפני שברשות הוא רץ כדי שלא תכנס‬        ‫נעשה תוך כדי ריצתו לדבר מצוה לכבוד שבת‪ ,‬אבל‬
‫השבת והוא אינו פנוי"‪ ,‬ומדייק בעל החידושי אנשי‬    ‫אם רץ אז לדבר רשות חייב‪ .‬אולם בחידושי ר' מאיר‬
‫שם שביום חול שהוא פנוי אין הוא חשוב כמזיק‬        ‫שמחה (לבעל ה"אור שמח") שם כתב‪ ,‬שטעם‬
‫ברשות וכהמרדכי הנ"ל‪ ,‬ודלא כהבנת הסמ"ע סי'‬        ‫הפטור של המזיק בריצתו בערב שבת הוא משום‬
                                                 ‫שמכיון שהוא זמן שכולם רצים בו לכן הניזק היה‬
           ‫שע"ח ס"ק י"א בדעת הרמב"ם עיי"ש‪.‬‬       ‫צריך להיזהר ואם לא נזהר והוזק פטור המזיק‪ .‬אלא‬
                                                 ‫שסברא זו צריכה עיון‪ ,‬דהרי כיון שמבואר בראשונים‬
‫וסברת האנשי שם מתאימה לדעת הראשונים‬              ‫דכל הדין שאדם הזיק פטור נאמר דוקא אם רץ‬
‫הנ"ל שהפטור למי שרץ בערב שבת הוא משום‬            ‫לצורך השבת‪ ,‬אבל אם לצרכיו חייב‪ ,‬הרי לכאורה‬
‫שחז"ל פטרו את הרץ לשם מצוה‪ ,‬ולא כסברת‬            ‫אם הסברא דפטור משום דהיה על הניזק ליזהר‪,‬‬

                    ‫הגאון ר' מאיר שמחה הנ"ל‪.‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62