Page 109 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫קט‬ ‫משה‬ ‫הרכשו האנה‬ ‫מתנת‬

‫עלה ד'‬

‫האם מחייבים על זה נהנה וזה לא חסר במשתרשי?‬

‫הם בארנק פתוח יכול להשתמש בהם] לפיכך אם‬ ‫בשערי ישר (ש"ג פרק כ"ה) וכן בחלקת יואב‬
‫אבדו חייב באחריותן‪ ,‬לא דברו אלא לשלם הפקדון‬ ‫(חושן משפט סימן ט') כתבו שכל הפטור של זה‬
‫[‪-‬שאם אבדו המעות הנפקד חייב לשלם את סכום‬ ‫נהנה וזה לא חסר זהו רק לענין חיוב תשלום על‬
‫המעות עצמם]‪ ,‬אבל ברווחא [‪-‬אם הנפקד עשה‬ ‫ההנאה לבדה‪ ,‬אבל במקרה של הנאה במשתרשי‬
‫רווחים מהכסף ההוא] לא חייבו לתת למפקיד‪,‬‬ ‫ליה שזה נחשב שנתרבה ממונו‪ ,‬אין את הפטור של‬
‫ותו דהוי כמו זה נהנה וזה לא חסר אם מותרין הם‪,‬‬ ‫זה נהנה וזה לא חסר‪[ .‬וראה לעיל שריג א' עלה ב'‪,‬‬
‫ואפילו אם הם צרורים פטור נמי מן הריוח אע"פ‬ ‫ושריג ו' עלה ד']‪ .‬ובספר ברכת שלמה להגאון רבי‬
‫שחטא ועבר על דעת בעל הבית [והשתמש בהם]"‪.‬‬ ‫שלמה טנא זצ"ל (חושן משפט סימן כ"ד‪ ,‬אותיות‬
‫אך כל זה רק אם לאחר שקבל את הפקדון נודע לו‬ ‫ל' – ל"א) מקשה עליהם מדברי המרדכי במסכת‬
‫שהנפקד עשה בזה רווחים‪ ,‬שאז אין לו חלק באותם‬
‫רווחים‪ ,‬אולם אם הוא תובע את הנפקד שיחזירנו לו‬ ‫בבא קמא‪.‬‬
‫כדי לעשות מזה רווחים‪ ,‬והנפקד משתמט מלהחזיר‬
‫לו‪ ,‬חייב הנפקד לשלם למפקיד כדין המבטל כיסו‬ ‫המרדכי בבבא קמא פרק הגוזל (סימן קכ"ה)‬
‫מביא נידון‪ :‬ראובן תבע לדין את שמעון היות‬
‫של חבירו‪.‬‬ ‫שכאשר היה בחו"ל שלח אתו עשרה זקוקים [סוג‬
‫מטבע]‪ ,‬וכשבא ראובן ליטול מעותיו‪ ,‬אמר לו‬
‫ולכאורה מוכח מהמרדכי שגם במקרה כזה של‬ ‫שמעון שהלוה אותם בדרך לגוי כדי שלא יאבדו‪,‬‬
‫משתרשי וריווח ממוני‪ ,‬אומרים גם כן את הסברא‬ ‫והרי לך הכסף‪ ,‬אומר ראובן‪ :‬תן לי את הרבית שהגוי‬
‫של זה נהנה וזה לא חסר‪ .‬וכן מקשה עליהם מדברי‬ ‫נתן לך עבור המעות‪ ,‬ושמעון טוען שלא התחייב‬
‫הנמוקי יוסף המובאים לעיל שריג א' עלה ג' שגם‬ ‫לתת לראובן שום ריוח על מעותיו‪ .‬וכותב שם הרב‬
‫שם מדובר במשתרשי ובכל זאת פוטרים מדין זה‬ ‫הפוסק "הראוני מן השמים ששמעון חייב לראובן‬
‫נהנה וזה לא חסר‪ .‬ואומר הגר"ש טנא זצ"ל‪ ,‬שלפי‬ ‫לשלם לו חלקו בריוח‪ ,‬שמסתמא לא היה דעתו של‬
‫המבואר מדברי המרדכי מיושבים הדברים‪ ,‬משום‬ ‫שמעון לשלוח בו יד ולהיות גזלן דלא משוי נפשיה‬
‫שחלוק הדין במשתרשי ליה בין מקום שניתן לו‬ ‫רשיעא"‪ ,‬ואח"כ מביא שם המרדכי "וגם רבינו משה‬
‫רשות שימוש שאז אף שמרויח ממון הוא פטור‪,‬‬ ‫כהן שלח פעם אחת כסף ע"י יהודי ועכב כספו‬
‫ובמקרה כזה דברו המרדכי והנמוקי יוסף‪ ,‬אולם‬
‫במקרה שמשתמש בלא רשות‪ ,‬אע"פ שאם אין לו‬ ‫כשנתים וגבה ממנו בעל כרחו ריוח י"ב זקוקים"‪.‬‬
‫מזה ריוח ממון רק הנאה אי אפשר לחייב על זה‪,‬‬
‫אולם במקרה שמרויח מזה ממון הרי שאז גם בזה‬ ‫אבל הרב המשיב שם כותב "המבטל כיסו של‬
‫נהנה וזה לא חסר חייב לשלם‪ ,‬וכמו שכתבו השערי‬ ‫חבירו והרויח בו – שנותן הריוח לבעל המעות‪,‬‬
‫דוקא אם נותנו לו מתחלה לקנות בו דבר להרויח‬
‫ישר והחלקת יואב‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬אבל בתורת פקדון לא משום דכשאמרו‬
‫חכמים מותרין ישתמש בהן [‪-‬המפקיד מעות‪ ,‬אם‬